מכירת חמץ

במכירת החמץ הינך מוכר את מוצרי החמץ שברשותך, לאדם שאינו יהודי, למשך ימי חג הפסח. ולאחר חג הפסח, אתה חוזר ורוכש את המוצרים מידי הקונה. 

מלבד מכירת החמץ לגוי, יש צורך לדאוג שהחמץ לא יהיה במקום שהוא בבעלות היהודי. לצורך זה, כשאתה מוכר את החמץ שבביתך לגוי, עליך גם להשכיר לו גם את המקום שבו מונח החמץ. ויש לסמן את המקומות שנמכרים לגוי, בצורה שיהיה ברור שנמכרו למשך הפסח.

המנהג לעשות את המכירה דרך הרב. הרב אינו קונה את החמץ, אלא הוא משמש כשליח למכור עבורך את החמץ שלך לגוי. לצורך כך עליך למלא את טופס ההרשאה, שבו הנך ממנה את הרב למכור עבורך את החמץ לגוי.

נוהגים לעשות 'מעשה קנין', שבו כותב ההרשאה מגביה בגד או חפץ, ובזה הוא מעניק תוקף להרשאה זו שנתן לרב. פעולה זו אינה מעכבת את המכירה, ואף מי שלא עשה אותה, מכירתו מועילה כדין. 

מכירת י"ד וט"ו: כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, נעשות על ידי הרב שתי מכירות חמץ, בשני זמנים: 

1. ביום י"ד ניסן לפני זמן בדיקת חמץ. כל המקומות שאתה חושש שיש בהם חמץ, ואינך מעוניין לבדוק אותם בבדיקת חמץ, עליך לסמן אותם ביום י"ד ניסן ביום. מקומות אלו ימכרו  לגוי לפני זמן חיוב הבדיקה, ובזה אתה פטור מלבדוק שם חמץ.

2. מכירה נוספת נערכת ביום ט"ו ניסן. כל המקומות שיסומנו על ידך כנמכרים לגוי בין המכירה הראשונה למכירה זו, ימכרו במכירה השניה.

חשוב לציין: עבור שתי המכירות יש למלא את אותו הטופס המופיע באתר, והרב יערוך את המכירה בצורה המועילה ביותר, עבור שני הזמנים.

המעוניין להחמיר למכור תמרוקים, חומרי ניקוי, סבונים וכדומה, שאינם חייבים בביעור מן הדין. טוב שיפרטם בשטר המכירה, כדי שיכללו גם הם במכירת החמץ.