להיכן יש לתרום את כספי המעשר?

להיכן יש לתרום את כספי המעשר?

האם מעשר הוא רק לעניים או גם לצרכי מצוה?

מצווה מן המובחר לתת את כספי המעשרות לעניים תלמידי חכמים. אולם בנתינה לכל יהודי שנצרך יש בכך קיום של מצוות מעשר. ההגדרה של אדם נצרך הוא אדם שאין לו מספיק כסף למחיה מינימלית למשך שנה, ולחלופין אין לו קרן או עבודה סדירה ובטוחה שתכניס לו במהלך השנה הקרובה את כסף במהלך השנה הקרובה למחיתו.

אולם נחלקו הפוסקים האם ניתן לתת מכספי מעשר גם לשאר מצות מלבד החזקת עניים, כגון לבניית בית כנסת או כתיבת ספר תורה. הרמ"א (יו"ד סי' רמט סעיף א) סבר שיש לתת את כספי המעשרות רק לעניים נזקקים ולא לשאר דברי מצווה. ואילו דעת הט"ז (יו"ד סי' רמט סק"א) והש"ך (יו"ד סי' רמט סק"ג) שאפשר לתת לכל דבר מצווה שלא היה עושה אותו לולי שהיה לו את כספי המעשר.

אולם קיימת שיטה שלישית של החתם סופר (ח"ב סי' רלא) הסובר כי אין כלל מחלוקת בין הרמ"א והט"ז והש"ך, אלא שהרמ"א מדבר באדם שנתן 3 פעמים את מעשר הכספים לעניים, ומכיון שקיים מצוה מן המובחר הדבר נחשב כנדר, והוא חייב לקיים את המצוה בצורתו המהודרת יותר שהוא לתת בדווקא לעניים. אולם אדם שלא נתן 3 פעמים ברציפות לעניים, או שהתנה בפירוש שהוא נותן בלי נדר, גם הרמ"א מודה שמותר לו לכתחילה לתרום את כספי המעשרות לשאר מצוות כגון בניית בית כנסת.

ולמעשה המנהג להקל כדעת הט"ז והש"ך. אמנם במצוה שהוא מחויב בה, כדוגמת מצות או אתרוג אין היתר לקנות מכספי מעשר. אך טוב להתנות מראש שהכל בלי נדר, וגם אם רגיל לתת את כספי המעשות בצורה מהודרת לעני תלמיד חכם הדבר לא יחשב נדר, ויהיה מותר לו לשנות את התרומה לכל דבר שירצה.

אמנם גם מי שלא התנה כן נראה שאם אמר את הנוסח של מסירת מודעה בערב ראש השנה, אף שהיה רגיל לתת מעשרותיו לעניים תלמידי חכמים, אינו נחשב כנדר ויכול לתת לכל דבר מצווה.

החלוקה הראויה למי שתורם חומש

הרב המעילי (שיטה מקובצת כתובות נ. ד"ה וכתב הרב המעילי) כתב שמי שנותן חומש – 20% מההכנסות, יתן 10% לתלמידי חכמים עניים כדי שיוכלו ללמוד תורה, ואילו 10% הנוספים הוא יכול לעשות בהם את כל צרכי המצוה. וכן פסק הלכה למעשה בעל המשנה ברורה (אהבת חסד פי"ט אות א).

האם ראוי לדקדק ולברר שהעני באמת תלמיד חכם

ונשאלת השאלה אדם שרוצה לקיים את מצות מעשר כספים בצורה מובחרת, האם ראוי שהוא ידקדק ויברר בכל הכלים העומדים לרשותו שהעני באמת עונה להגדרה של תלמיד חכם, או יברר היכן מצויים תלמידי החכמים המובהקים ביותר, ונקיי חטא הגדולים ביותר, כדי שהמצוה תהיה מהמובחר?

ונראה שאמנם יש לתת למקום אמין, ומקום שידוע שנותן לתלמידי חכמים, אולם אין לדקדק בכך יתר המידה. יתירה מזו כותב החיד"א (ברית עולם סי' קמד) כי ברכת העושר למי שנותן צדקה הוא כיון שאינו מדקדק עם העני יותר מדי, ונותן לו אף שלעיתים אינו באמת תלמיד חכם או ירא חטא, או שיש אדם שנזקק יותר ממנו, ולכן גם הקב"ה שולח לו שפע, ואינו נותן למידת הדין לדקדק עימו האם הוא האדם הראוי ביותר שיגיע לו מידת העושר, והאם אין אדם הראוי יותר ממנו, וכן אין מידת הדין מדקדקת עימו האם אין לו איזה חטא המעכב ממנו לזכות בעושר.

תרומת קפה לבית הכנסת

שאלה: האם מותר לתרום קפה לבית הכנסת מכספי מעשר, והאם יש הבדל האם גם אני נהנה מפינת הקפה בבית הכנסת, וכן האם יש הבדל בין לתרום לבית הכנסת לבין תרומה לפינת קפה בישיבה לבחורים?

תשובה: מותר, ואף שגם התורם נהנה ומשתמש בו. ובמקרה שרוב הנהנים מהקפה הם אנשים שאין להם כסף למחיה לשנה שלמה, או פרנסה מובטחת ומסודרת לשנה שלמה, מותר אף לשיטת הרמ"א, ולכן לתרום קפה לבחורים שאין להם מקור הכנסה עצמי, והמחיה שלהם הוא מכספי הנדיבים התומכים בישיבה, הדבר נחשב כתמיכה בעניים תלמידי חכמים, ומסייע בידם להיות ערניים יותר בזמן הלימוד, ולכן הוא צדקה מובחרת.

תרומת ספר תורה

שאלה: האם מותר לתרום ספר תורה מכספי מעשרות, והאם זה הצורה הראויה ביותר להנציח את זכרם של ההורים?

תשובה: השאלה היא מדוע האדם רוצה לכתוב ספר תורה, אם כוונתו הוא כדי לקיים את מצות כתיבת ספר תורה, הוא מצוה שחובה עליו כמצה ואתרוג ואינו לקיימו ממעות מעשר כספים, (משיב דבר ח"ב סי' עה; מהר"ם שיק יו"ד סי' רל), אולם אם הכוונה שיש בית כנסת שחסר לו ספר, ורוצה לסייע ביד בני המקום [גם אם הספר רק מושאל לבני המקום] יכול לתרום מכספי מעשר לפי מה שנוהגים להקל כדעת הט"ז והש"ך לתרום גם לצורכי מצוה.

אמנם לגבי הצורה הראויה להנציח את ההורים, מבחינה רגשית ספר תורה גורם תחושה שהוא הנציח את הוריו בדבר מוחשי בדבר הקדוש ביותר שנשאר במקום המכובד ביותר בארון הקודש. ואכן זו זכות גדולה, גם אם לא צריך את הספר ויש ספרים נוספים. אך הרא"ש (הל' ס"ת סי' א) כבר כתב שבימינו עיקר המצוה הוא לקנות ספרים שדרכם ניתן ללמוד תורה, וכן נפסק בשלחן ערוך (יו"ד סי' רע סעיף ב), וראה עוד בשאגת אריה (סי' לו). ולכן המצוה הגדולה יותר הוא לקנות ספרי יסוד לבית כנסת שמתקשה לעשות זאת, כגון ספרי ש"ס שלחן ערוך וכדומה, בהוצאות מאירות עיניים המקלות על הלומד, והצורה הכי אידאלית להנציח את ההורים הוא לתרום לזכותם בפרט בשנה הראשונה לאחר הפטירה זכות בכולל אברכים, ולקחת על עצמו מימון חלקי כפי כוחו בהחזקת האברכים, והתורה שתלמד בזכותו, והחזקת משפחות האברכים הוא ההנצחה הנצחית הטובה ביותר שיכולה להיות, והיא קיימת לעד.

לתת לבחור ישיבה

שאלה: האם ניתן לתת לבחור ישיבה מעשר כספים, שהרי אין לו שום הון עצמי, או כסף למחיה?

תשובה: בחור שיש לו מזון ושאר צרכיו הקבועים מהוריו או מהישיבה, אין לתת לו מעשר כספים, אולם מותר לתרום לישיבה כדי שהישיבה תוכל לכלכל את תלמידי הישיבה. אך במקרה וחסרי לבחור דברים שבדרך כלל יש לבחורים אחרים, והוריו או הישיבה אינם מספקים לו צרכים אלו, הוא נחשב עני וניתן לתת לו מעשר כספים.

לממן נופש לאברך

שאלה: האם אפשר לממן לאברך נופש מכספי מעשרות?

תשובה: אם הדבר באמת נצרך לאברך ואין לו כסף לממן זאת, או שהדבר נצרך לבני המשפחה, הדבר מותר ככל הוצאה לעני. אולם אם מדובר על מותרות בלבד, והוא רוצה לתת לאברך קרובו או ידידו אין היתר לכך, ואין בכך תועלת להרגילו לדברים אלו. אולם אם הדבר אמנם אינו נצרך אך יש בו תועלת והדבר יגרום לו ללמוד טוב יותר, הרי זה בכלל צרכי מצוה, ואף שהאברך יש לו את צרכיו הבסיסים לשנה, ופרנסה מסודרת ואינו מוגדר כעני, לפי מה שנוהגים לתת גם צרכי מצוה מכספי מעשר כספים, מותר לתת אף למען מטרה זו.

שכר לימוד ממעות מעשר כספים

שאלה: האם אפשר לשלם שכר לימוד של בנים ובנות ממעשר כספים?

תשובה: עד גיל בר מצוה אין לשלם מכספי מעשרות כיון שהוא דבר שבחובה, שהאב חייב ללמד את בנו תורה, וגם את הבנות חייבים לחנך לאמונה ויראת השם וללמדן את המצוות הנוהגות בהן. אך אם מוסד הלימוד מוחל על החוב של שכר לימוד, אפשר לשלם זאת ממעשר. ומכל מקום מי שמיקל לשלם שכר לימוד עבור בניו לאחר גיל בר מצוה ממעשר כספים יש לו על מי לסמוך. במידה והאב אינו מסוגל לשלם את השכר לימוד משלו, ראוי שישלם זאת ממעשר ולא יגרום למוסד לטרוח ולהתרים אחרים עבור הוצאות של בנו, ותרומה למוסד קודמת לצדקה אחרת, וההידור לשלם משלו הוא רק על החלק שבין כה היה משלם. כמו כן במידה והאב יודע כי למרות התקציבים השונים שהמוסד מקבל מהממשלה, וגביית השכר לימוד מההורים, או קרן קבועה שיש למוסד, עדיין המוסד זקוק לכספים נוספים, וראשי המוסד צריכים לטרוח לנסות להשיג תורמים שונים, יש לאב מצוה גדולה להקדים את המוסד מכספי מעשר הכספים שברשותו, ולהוסיף להם תרומה כפי יכולתו, והם קודמים למוסדות תורה אחרים. (שלחן ערוך יו"ד סי' רנא סעיף ג).

קיזוז תרומת מוצרים מכספי מעשר

שאלה:  יש ברשותי שולחן העומד למכירה, ובית הכנסת זקוק לשולחן כזה, האם מותר לי לתרום אותו לבית הכנסת, ולקזז את שוויו מכספי מעשר כספים שאני מחויב לתת?

תשובה: אפשר לקזז מהמעשרות שמחויב בהם את השווי של השולחן לפי הסכום המיידי שאפשר לקבל עבור השולחן.

שלחן ערוך (יו"ד סי' רמט סעיף א); אהבת חסד (ח"ב פי"ט); אזמרה לשמך (גליון 157).