החזרה הביתה חפץ ארוך שהתגלגל בחלקו לרחוב [סדין, מגילת אסתר, ועוד]

החזרה הביתה חפץ ארוך שהתגלגל בחלקו לרחוב [סדין, מגילת אסתר, ועוד]

נושאי המאמר

מאמר זה עוסק בשאלה האם חפץ שבחלקו נמצא ברשות אחרת, לדוגמא ברשות הרבים, אולם חלקו נמצא בידו של האדם העומד ברשות אחרת לדוגמא ברשות היחיד, האם מותר לו למשוך את כל החפץ אליו, שאלה מצויה, כאשר אדם עומד במרפסת וגליל של נייר או אף מגילת אסתר התעופף ברוח ונמצא בחלקו ברחוב. כאשר אדם אוחז סדין בידו ובחלקו עף המחלון לרחוב, האם מותר למושכו אליו? מהתורה? מדברי חכמים? ומדוע אסרו במצבים מסוימים? האם מתירים משום בזיון ספרי קודש למשל במגילת אסתר? ומתי לא מתירים? האם יש הבדל אם החפץ מונח בחלקו על קרקע הרחוב, או שכולו באויר?

שאלה: אדם הנמצא בבית ומחזיק בקצה סדין, ורובו עף בחלון החוצה לרחוב, האם מותר להחזירו הביתה? שאלה דומה אדם קרא במגילת אסתר בשבת במפרסת, והמגילה בחלקה החליקה מידו, ורובה נמצאת ברחוב מה יעשה?

האיסור למשוך חפץ חזרה לרשותו

אדם העומד ברשות היחיד, ויש לו חפץ ארוך כגון ספר מגולגל כדוגמת ספר תורה, או סדין ארוך, או כל חפץ ארוך דומה, והשתחרר לו צד אחד והתגלגל לרשות הרבים, מהתורה מותר למושכו חזרה אליו, כיון שאין כאן עקירה והנחה. אולם כיון שחששו חכמים שאם כל החפץ יפול מידו, והוא ימשוך את החפץ אליו, ולכן אסרו חכמים למשוך את החפץ אליו. (שו"ע או"ח סי' שנב סעיף א-ב; משנ"ב סק"ט). [גם כשנמצא ברשות הרבים והחפץ התגלגל לרשות היחיד הדין דומה].

מה הדין מהחצר או הבית לרחוב שהוא כרמלית?

אולם אדם שעמד ברשות היחיד והחפץ נפל לכרמלית דעת הרמ"א שאסור למושכו אליו. אך המשנה ברורה כתב שהאחרונים התירו כל עוד והקצה נמצא בידו. אולם המשנה ברורה כתב שבמקרה זה ברשות הרבים שלנו שיש מחלוקת האם הוא כרמלית או רשות הרבים יש להחמיר, ואין לסמוך על המקילים. (רמ"א או"ח סי' שנב סעיף א; משנ"ב סק"י).

הנמצא בכרמלית ונפל לרשות הרבים

אולם אדם שעמד בכרמלית והחפץ נפל לרשות הרבים, לכל הדעות יש איסור משום שגם אם לא נגזור שמא יכניס מרשות הרבים לכרמלית, שהרי גם אם יכניסנו לכרמלית זה רק איסור דרבנן, מכל מקום יש איסור שמא יפול לגמרי מידו, ויתרחק למרחק של 4 אמות ברשות הרבים, וימשכו אותו אליו, ובכך יטלטלו 4 אמות ברשות הרבים. (משנ"ב סק"י; שעה"צ סק"ה).

האופנים שחכמים התירו את האיסור

אולם חכמים התירו באופנים הבאים:

א. אדם הקורא בכתבי הקודש, כגון ספר תורה, מגילת אסתר, וכדומה, והספר התגלגל למקום שרבים דורכים שם, ושי בזיון גדול מאד להשאיר את הספר כך, התירו לגלול את הספר אליו כדי למנוע בזיון כתבי הקודש. היתר זה הוא אף אם הוא עומד ברשות היחיד, והספר התגלגל יותר מ4 אמות ברשות הרבים, כל עוד והוא עדיין מחזיק קצה אחד של הספר. (שו"ע ורמ"א או"ח סי' שנב סעיף א; משנ"ב סק"ב).

אולם במידה וכל הספר נפל מידו, אף שקצה האחר של הספר נמצא בכרמלית, אסור להביאו עליו, אף שהוא מקום שרבים דורכים שם, ויש בזיון כתבי הקודש גדול. (משנ"ב סק"ה).

ב. במידה ואדם עומד במקום גבוה, וקצה אחד של החפץ השתחרר והתגלגל לרשות האחרת, אולם הוא עדיין לא נגע ברצפת הרשות האחרת, אף שיש רק משהו בינו לבין הרצפה, במקרה כזה חכמים לא גזרו. (שו"ע ורמ"א או"ח סי' שנב סעיף ב; משנ"ב סק"ג ס"ק טו). אך אם החפץ נח על זיז רחב שיוצא הכותל הסמוך לרשות הרבים, דינו כנוגע על הרצפה. (שעה"צ סק"י). אולם אם הזיז אינו ברוחב ד' טפחים, הרי הוא מקום פטור, ומותר למושכו אליו. (בה"ל סי' שנב סעיף ב ד"ה אם). אך המשנה ברורה (ס"ק טז) הביא שהגר"א סבר שאם הגיע 3 טפחים בסמוך לקרקע נחשב כמונח על הקרקע. וציין לביאור הלכה שהביא שנחלקו בזה הראשונים רי"ף רמב"ם ורא"ש התירו ואילו ר"ח ורמב"ן אסרו.

ג. במידה ואדם עומד במקום גבוה והחפץ נח על כותל אלכסוני הסמוך לרשות הרבים, והחפץ גבוה 10 טפחים מרצפת הרחוב, מותר למושכו אצלו אף אם אינו כתבי הקודש. (שו"ע או"ח סי' שנב סעיף ב; משנ"ב ס"ק יב). אך במידה שהחפץ הגיע לחלקו התחתון של הכותל האלכסוני, ובני רשות הרבים משתמשים בכותל המשופע כדי לסדר את חפציהם, אף שלא נגע ברצפה אסור למושכו אצלו. (שו"ע או"ח סי' שנב סעיף ב; משנ"ב ס"ק יד). אולם אם הכותל אינו עומד לשימוש העוברים ושבים ברשות הרבים, הכותל הוא כרמלית ואין בכך איסור. (משנ"ב ס"ק יד). [בביאור הלכה הביא מחלוקת ראשונים אם מותר כשהכותל אינו עומד לשימוש הרבים כדי לסדר את החבילות שהם נושאים עליהם].

ד. כתבי הקודש במקום שאין אנשים הדורסים והגיע לרצפה, כגון העומד על הגג ונפל בכותל הגג, אסור למושכו אליו אולם הופך את הספר על הכתב, שיהיה פחות בזיון, וממתין למוצאי שבת לגוללו אצלו.

סיכום

1. אדם הנמצא ליד חלון ביתו, במרפסת, כאשר קיר הבית הוא קיר הרחוב, ואין עירוב במקום, או אדם הנמצא בקצה חצרו הפרטית בסמוך לרחוב, וחפץ ארוך או בגד כגון מקל מטאטא, סדין, צעיף, השתחרר לכיוון הרחוב והוא עדיין מחזיק בקצה החפץ, במידה והחפץ כולו באויר ולא נוגע בקרקע מותר להחזירו אליו.
2. במקרה הנ"ל במידה ונוגע בקרקע הרחוב אסור להחזירו אליו, וצריך להניחו כך עד מוצאי שבת.
3. במקרה הנ"ל והא אינו ליד רחוב שיש עליו מחלוקת שמא הוא רשות הרבים, כגון רחוב ללא מוצא, או שהוא ליד שטח פתוח, מותר להחזירו אליו.
4. רחוב רגיל שיש שיטות שהוא רשות הרבים, אף למקילים, ואילו היה שם עירוב היו מטלטלים, במקרה זה יש להחמיר.
5. במקרה של ספר קודש ארוך כגון ספר תורה מגילת אסתר וכדומה, ואנשים דורכים במקום שראש הספר נמצא, כל עוד והוא אוחז בראש השני של הספר מותר למושכו אליו משופם בזיון ספרי קודש.
6. במקרה הנ"ל ואין חשש שאנשים ידרכו על הספר, רק יהפוך את הספר על צידו השני, וימתין למוצאי שבת.

שלחן ערוך (או"ח סי' שנב).