הגדרת מקום פטור

הגדרת מקום פטור

נושאי המאמר

במאמר זה נגדיר מהו רשות פטור, מושג זה הוא מושג בסיסי ללומד הלומד את הלכות הוצאה בשבת, מאמר זה בא לתת ללומד את מלא הכלים להגדיר מהו מקום פטור. במאמרים נפרדים אך מקבלים נגדיר מהו רשות היחיד, מהו רשות הרבים, ומהו כרמלית. מקום פטור הוא מושג שפחות מוכר לחלק מהקוראים, אולם למעשה הוא מעשי מאד, והוא מאפשר להניח או לקחת דברים שונים במקום שאין עירוב, וחשוב להכירו בצורה יסודית, ואת זה נעשה במאמר הבא.

מהו מקום פטור?

קיימים שני מיני מקום פטור:

א. מעל 10 טפחים בכרמלית או ברשות הרבים, שעל מקום זה לא נאמרו איסורי שבת.

ב. מקום צר שאין ברוחבו 4 טפחים.

לדוגמא מותר להניח מעל מעקה שבצד רשות הרבים דברים, וכן לקחת משם דברים, בשני צורות או שהמעקה רחב 4 טפחים אך גבוה מעל 10 טפחים, או שמעקה אמנם נמוך מגובה 10 טפחים, אולם המעקה צר, ואין ברוחבו 4 טפחים, אף שהמעקה נמשך לאורך רשות הרבים למשך מספר ק"מ. אך במקרה והמעקה רחב 4 טפחים, והוא בגובה 10 טפחים או נמוך יותר, אין היתר להניח עליו דבר או לקחת ממנו דבר. [בחלק מהמקרים משום שהוא רשות הרבים, ובחלק מהמקרים משום שהוא כרמלית].

מקום פטור מצריך כמה תנאים:

1. אין במקום רוחב של 4 טפחים, אף אם אורך המקום ארוך מאד. בין אם מדובר בבליטה צרה שיש מעליו מקום להניח דברים, בין אם מדובר בחור צר בקרקע, ובין אם מדובר בשתי מחיצות צמודות שהחלל ביניהם פחות מן 4 טפחים. (שלחן ערוך או"ח סי' שמה סעיף יט; משנה ברורה ס"ק פא).
2. המקום רחוק מהקרקע 3 טפחים, בין אם המקום גבוה מעל הקרקע 3 טפחים, ובין אם נמוך מהקרקע 3 טפחים. אך בליטה מעל הקרקע פחות מ3 טפחים, או חור בעומק של פחות מ3 טפחים, אינו מקום פטור. (שלחן ערוך או"ח סי' שמה סעיף יט; משנה ברורה ס"ק פג).
3. המקום נמצא בתוך רשות הרבים, או בצמוד לכותל הכרמלית. במקרה והמקום בתוך כרמלית יש מחלוקת האם הוא נעשה מקום פטור. אם המקום נמצא ברשות היחיד לכל הדעות הוא רשות היחיד ואינו רשות הרבים. (רמ"א או"ח סי' שמה סעיף יט; בה"ל סי' שמה סעיף יז ד"ה חורי). להלכה נפסק שבכרמלית אין מקום פטור, אולם בשעת הדחק אפשר להקל כדעת המתירים שיש מקום פטור אף באמצע כרמלית. (משנה ברורה סי' שמה ס"ק פז; בה"ל סיש שמה סעיף יט ד"ה ויש). [ראה בה"ל (סי' שמו סעיף א ד"ה ברשויות) שמשמע מדבריו שגם בצמוד לכותל אינו נעשה מקום פטור לדעת האוסרים, שלא כפי שכתב לעיל. וצ"ע]. במידה והמקום פטור גבוה יותר מי' טפחים אף שהוא בכרמלית הרי הוא מקום פטור. (בה"ל סי' שמו סעיף א ד"ה ברשויות).

במקרה שיש חלל צר בין שתי מחיצות שאין בו רוחב של 4 טפחים, אך יחד עם עובי המחיצות יש 4 טפחים, ובמקרה ויניח דף מעל המחיצות ניתן להשתמש בו, עדיין הוא

מה הדין כשאין חלל של ד' טפחים?

הצורך במקום של ד' טפחים הוא משום שיש צורך שהמקום יהיה ראוי לשימוש, ולכן במקרה ואין בין המחיצות חלל של ד' טפחים, אולם כאשר נצרף את עובי המחיצות יש ד' טפחים, אינו רשות היחיד, שהרי בחלל זה אי אפשר להשתמש. אולם בנוגע לאויר שמעל חלל זה, הביא המשנה ברורה (סי' שמה סק"ג) 3 דעות: א. דעת רוב הפוסקים שאף באויר שמעל מקום זה אינו נחשב רשות היחיד. ב. רש"י וראשונים נוספים סוברים שאמנם בין המחיצות הוא מקום פטור ואינו רשות היחיד, אולם לאויר מעל המחיצות יש הגדרה של רשות היחיד. ג. דעת האליה רבה (סי' שמה סק"ג) שהדבר תלוי אם המחיצות דקות שלא ניתן להשתמש בהם כדי להניח מעליהם מדף וכדומה, הרי הוא מקום פטור ולא רשות היחיד, אולם אם המחיצות עבות, וניתן לעשות במחיצות שימוש ע"י הנחת קרש מעליהם, יש לאויר שמעל המחיצות הגדרה של רשות היחיד.

שלחן ערוך (או"ח סי' שמה).