הגדרות איסור טלטול בשבת

הגדרות איסור טלטול בשבת

נושאי המאמר

במאמר זה נכיר את המושגים השונים, ואת יסודות האיסור של טלטול בשבת בקצרה, ונקדיש כמעט לכל נושא במאמר זה מאמר נפרד המרחיב עליו. מהו רשות הרבים? מהו רשות היחיד? מהו כרמלית? מהו מקום פטור? מהו קרפף? היכן נצרך עירוב? והיכן מועיל עירוב? מה נאסר בשבת? האם ניתן לטלטל בתוך רשות הרבים? מתי אסור לטלטל אפילו משהו ומתי רק ד' אמות? כיצד ניתן להוציא מרשות היחיד או מרשות הרבים בשבת? האם ניתן להעביר מרשות הרבים לרשות היחיד דרך מקום פטור? האם ניתן להוציא מכרמלית לכרמלית מסוג אחר, לדוגמא מהים חוף? ומה הדין מכרמלית לקרפף או למבוי?

הגדרות הלכתיות של המקומות

בשבת ישנו איסור לטלטל במצבים שונים כפי שנפרט. על מנת ללמוד היכן מותר לטלטל והיכן אסור, עלינו להכיר קודם את ההגדרות ההלכתיות למקומות השונים, כאשר קיימים 5 הגדרות ראשיות, המתחלקות להגדרות נוספות.

1. "רשות הרבים". מקום המוגדר  הלכתית כרשות הרבים קיימים בו שני איסורים מהתורה, אסור לטלטל בתוך רשות הרבים במרחק של ד' אמות [2-2.4 מטר תלוי לפי השיטות השונות]. וכן אסור להוציא או להכניס דבר מתוך המקום המוגדר הלכתית "רשות היחיד". אדם שעבר בשוגג על אחד משני הדברים הללו חייב להביא קרבן חטאת לכפר על כך, ואם הוא עשה זאת במזיד הוא חייב כרת או במקרה והיו עדים שהתרו בו מראש הוא חייב מיתה. חכמים אסרו גם להכניס ולהוציא מרשות הרבים ל"כרמלית". (שלחן ערוך או"ח סי' שמה סעיף א; סי' שמו סעיפים א-ג; משנה ברורה הקדמת סי' שמה). במאמר נפרד נגדיר בהרחבה מהו רשות הרבים.
2. "רשות היחיד". מקום המוגדר הלכתית כרשות היחיד, יש בו איסור מהתורה להכניס ולהוציא ממנו לרשות היחיד, אולם אין איסור לטלטל בתוכו. אולם חכמים הצריכו במצבים מסוימים עירוב חצרות או מבואות ברשות היחיד. וכן חכמים אסרו לטלטל ממנו לכרמלית או מכרמלית אליו בלי עירוב. (שלחן ערוך או"ח סי' שמה סעיף א; סי' שמו סעיפים א-ג; משנה ברורה הקדמת סי' שמה). תנאי נוסף ברשות היחיד כדי להתיר טלטול צריך שהוא לא יהיה מוגדר כקרפף ראה הגדרתו להלן. במאמר נפרד נגדיר בהרחבה מהו רשות היחיד. כמו כן במאמרים נפרדים נגדיר מהו עירוב חצרות מהו עירוב מבואות, מתי הוא נצרך וכיצד הוא נעשה.
3. "כרמלית". כרמלית פירושו דבר שאינו לח ולא יבש – פושר, הוא מצב ביניים בין רשות הרבים לרשות היחיד. מהתורה אין איסור לטלטלו בו ואין איסור לטלטל ממנו לרשות הרבים או רשות היחיד, אולם חכמים אסרו בין לטלטל בתוכו, ובין לטלטל ממנו לרשות הרבים או היחיד. (שלחן ערוך או"ח סי' שמה סעיף א; סי' שמו סעיפים א-ג; משנה ברורה הקדמת סי' שמה). במאמר נפרד נגדיר בהרחבה מהו כרמלית.
4. "מקום פטור". מקום המוגדר כמקום פטור, אין בו הגבלות הלכתיות, ומותר לכתחילה לטלטל הן מרשות היחיד והן מרשות הרבים אליו, וממנו לרשות זה. בהמשך נראה אלו הגבלות בכל זאת קיימות על מקום זה. (שלחן ערוך או"ח סי' שמה סעיף א; סי' שמו סעיפים א-ג; משנה ברורה הקדמת סי' שמה). במאמר נפרד נגדיר בהרחבה מהו מקום פטור.
5. "קרפף". אמנם בגמרא ובשלחן ערוך מוגדרים תמיד 4 רשויות, כלומר 4 מקומות, וקרפף הוא מוגדר כרשות  היחיד שיש לו דינים שונים, להקלת הבנת המושגים העדפנו להגדיר את "קרפף" כמונח בפני עצמו, כיון שלמעשה אסור לטלטל בו, להבדיל מרשות היחיד שמותר לטלטל בו, אולם צריך לזכור כי מעיקר הדין דינו כרשות היחיד. הגדרת קרפף הוא מקום שבעצם מבחינת המחיצות הוא רשות היחיד, והוא מוקף מחיצות, אולם המחיצות לא נעשו לצורך לגור ביניהם, אלא לצורך אחר. ובנוסף גודל המתחם הוא גדול יותר מאשר 70 אמה ומשהו על 70 אמה ומשהו, [בערך 35 X 35 מטר], כאשר קיימים שני התנאים הללו אין לטלטל ברשות היחיד. במאמר נפרד נגדיר בהרחבה מהו קרפף, ומה כלול בכלל שני התנאים הללו.

עירוב

במאמרים הבאים נכנס לפרטים בנושא עירוב, אולם באופן עקרוני ברשות הרבים לא מועיל לעשות עירוב. ואילו בכרמלית מועיל עירוב, ולאחר עשיית עירוב ניתן לטלטל שם. ברשות היחיד ישנו מצבים שחייבים בעירוב, אולם לא בכל מקרה. אך בכל מקרה ניתן לעשות עירוב. והעירוב מתחלק במקום זה לשנים עירוב חצרות ועירוב מבואות. וכפי שנרחיב במאמרים נפרדים.

מהו הוצאה האסורה

הוצאה האסורה מתחלקת לשתים:

א. טלטול למרחק של 4 אמות ברשות הרבים, ומדברי חכמים גם בכרמלית, קרפף [ראה הגדרתו] ומקום המוקף 3 מחיצות בלבד.

קרפף - רשות היחיד המוקפת מחיצות, אולם השטח גדול מבית סאתיים 70.66 אמה על 70.66 אמה, במידה והמחיצות הוקפו לדירה [ראה הגדרתה במאמר נפרד] הרי זה רשות היחיד גמור, אולם אם המחיצות לא הוקפו לדירה, חכמים קבעו שהמקום הוא קרפף ולא רשות היחיד.

מקום המוקף 3 מחיצות - כגון מבוי [רחוב ללא מוצא] המוקף בבתים אך בפתח הרחוב הוא פתוח, ולא נעשה עירוב ל הכשיר בו את הטלטול.

ב. טלטול בין רשות היחיד לרשות הרבים, ומדברי חכמים טלטול מרשות היחיד או רשות הרבים, לכרמלית, או קרפף, או מקום המוקף 3 מחיצות, ולהיפך.

צורת העברה בין רשויות שונות

בשבת אסור מהתורה להעביר מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך בצורות הבאות:

1. הוצאה רגילה בה אדם מרים את החפץ בידו מרשות אחת, ומעבירו בידו ומניחו ברשות אחרת.
2. הושטה, אדם העומד ברשות אחת, מרים את החפץ באותה רשות, ומושיטה בידו לאדם העומד ברשות אחרת.
3. זריקה, אדם העומד ברשות אחת, וזורק את החפץ לרשות אחרת, והיא נופלת ונחה שמה.

העברה לכרמלית ומכרמלית

חכמים אסרו להעביר מרשות היחיד או רשות הרבים לכרמלית, או להיפך מכרמלית לרשות היחיד או הרבים. האיסור הוא בכל שלשת הצורות הנ"ל. (שו"ע או"ח סי' שמו סעיף א).

העברה למקום פטור

מותר לכתחילה להעביר מכל רשות שהיא למקום פטור, וכן להיפך ממקום פטור לכל מקום אחר, ובתנאי שאינו עובר בין שני רשויות שונות. למשל מעקה צר שאין בו 4 טפחים הנמצא בקצה רשות הרבים, מותר להניח עליו דברים הן מרשות הרבים, והן מרשות היחיד, והן מכרמלית. וכן מותר לקחת דבר המונח שם מכל הרשויות הללו. אולם במקרה והמעקה אינו בקצה רשות הרבים, ויש מרחק קטן בינו לבין סוף רשות הרבים, אדם העומד ברשות היחיד אסור לו להעביר חפץ מעל לרשות הרבים ולהניחו על המעקה הצר, או ליטול דבר משם אליו, משום שמעבירו מעל רשות הרבים, אף שמהתורה פטור, שהרי לא הניחו ברשות הרבים אלא רק העבירו מעליו [ראה להלן צורך בעקירה והנחה]. (שו"ע או"ח סי' שמו סעיף א).

אך אסור לאדם לקחת דבר מרשות היחיד ולהניח אותו במקום פטור, ושוב להרימו ולהניחו ברשות הרבים, אף שמהתורה אין בכך איסור, חכמים אסרו זאת שמא יעביר בלי תחנת העצירה. (שו"ע או"ח סי' שמו סעיף א).

אדם שרוצה להוציא חפץ מרשות הרבים או רשות היחיד לכרמלית, או להיפך, ויש מעקה צר שהוא מקום פטור ביניהם, נחלקו הדעות האם מותר להניח מעל המעקה, ואח"כ להרימו שוב ולהעבירו לרשות השניה, או שמא אף במקומות אלו הדבר אסור. (שו"ע או"ח סי' שמו סעיף א).

במקרה ואדם עומד מעל מקום פטור, ונוטל מידיו של אדם המושיט לו מרשות היחיד או רשות הרבים, ומושיטו מיד לידיו של אדם העומד בכרמלית מבלי שהדבר יתעכב כלל במקום הפטור, כתב המשנה ברורה (סי' שמו שעה"צ סק"ז-ח) שנחלקו הראשונים אם המתירים התירו גם באופן זה. אמנם באופן שאדם אחד מעבירו מעל מקום פטור ואינו מתעכב שם, אף לדעת המתירים אין היתר בכך.

העברה בין כרמלית לקרפף או מבוי

חכמים התירו טלטול בין כל סוגי הכרמלית והמקומות האסורים בטלטול מדרבנן, ולכן אף שמלבד כרמלית מצינו עוד שתי מקומות שמהתורה הם רשות היחיד, אולם חכמים אסרו לטלטל שם, קרפף ומקום המוקף 3 מחיצות, אף שמהתורה הם רשות היחיד, חכמים התירו לטלטל מהם לכרמלית, או מכרמלית אליהם, או מקרפף למקום המוקף 3 מחיצות ולהיפך. (שו"ע או"ח סי' שמו סעיף ג; בה"ל שם ד"ה ומותר).

כמו כן מותר לטלטל מהים לחוף פתוח [שאינו רשות היחיד ואינו רשות הרבים] אף שהם שני סוגי כרמלית שונים. (שו"ע או"ח סי' שמו סעיף ב).

שלחן ערוך (או"ח סי' שמה-שמו).