הנחיות בקצרה לתשעת הימים

הנחיות בקצרה לתשעת הימים

הקדמה

מראש חודש אב עד תשעה באב יש חיוב למעט בשמחה, וזה כולל איסור בנית בנין של שמחה נטיעה של שמחה וקניית דברים שונים כפי שיורחב בהמשך. איסור זה הוא מדיני הגמרא והוא נוהג בכל העדות החל מראש חודש.

בשבוע שחל בו תשעה באב נוספו גם איסור כיבוס רחיצה ותספורת מדין הגמרא לכל הדעות, ונהגו גם איסור אכילת בשר ושתית יין לכל העדות [מלבד חלק מבני תימן].

אשכנזים נהגו להחמיר איסור תספורת מי"ז בתמוז, ואיסור כיבוס רחיצה ואכילת בשר ושתית יין החל מראש חודש אב. אולם יש מצבים שגם לאשכנזים מקילים רק עד שבוע שחל בו שהוא רק מנהג, ולא בשבוע שחל בו שאסור מדין הגמרא.

 האם יש בכל שנה שבוע שחל בו?

ע"פ הלוח היהודי תשעה באב יכול לצאת ב4 ימים בשבוע, א' ג' ה' שבת, במקרה והוא חל ביום שלישי או חמישי בשבוע לכל הדעות יש שבוע שחל בו. במידה והוא חל ביום א' לכל הדעות אין דיני שבוע שחל בו. השנה (תשפ"ב) שהוא חל בשבת והצום נדחה ליום א' יש מחלוקת האם יש שבוע שחל בו, להלכה אין שבוע שחל בו, אולם יש ענין להחמיר כדעת הסוברים שיש שבוע שחל בו. [ככל מחלוקת סתם ויש המובא בשולחן ערוך].

איסור כיבוס ולבישת בגד מכובס

א. האיסור כולל שלא לכבס בגדים אף שאין בדעתו ללובשם, וכן שלא ללבוש בגדים מכובסים אף שהם כובסו כבר קודם. כאמור לעיל לאשכנזים האיסור מראש חודש אב, ויש ספרדים הנוהגים כן רק בשבוע שחל בו.

ב. ניקוי בגד על ידי ניקוי יבש הרי הוא בכלל כיבוס.

ג. מותר לנקות כתם נקודתי בבגד.

ד. איסור כיבוס כולל בגדים, מגבות, סדינים, מצעים, ומפות שולחן.

ה. גיהוץ בגדים דינו ככיבוס, אולם אם לא השלים את הגיהוץ אלא רק הוציא קמטים מותר.

ו. כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגדים נקיים מכובסים. וכן אסור להציע את המיטה או להשתמש במגבות ובמפות שכובסו.

ז. כדי שיהיה מותר ללבוש בגדים מכובסים לכתחילה, יש להכינם על ידי שילבש וישתמש בהם מעט קודם תשעת הימים.

ח. מי שלא הכין, יכול להכין בשבת על ידי שילבש בגד ויחליף כל כמה שעות לבגד אחר מכובס. [מפני שרק באופן שלובשו כמה שעות אין בזה חשש הכנה משבת לחול, שנחשב שלובשו בשביל שבת עצמה, אבל אם לובש לזמן קצר ופושט מיד ניכר שעושה זאת כהכנה לימי החול ואסור].

ט. להכנת בגד שלא יחשב מכובס - די ללבשו 10 דקות.

י. ניתן ללבוש כמה בגדים זה על גבי זה, אולם אז יש ללובשם יותר זמן - 30 דקות.

יא. אם לא הכין את הבגדים על ידי לבישה, ייתן לקטן שילבשם, ובשעת הדחק יש להקל להניחם על הרצפה שיתאבקו ויתלכלכו מעט, ואז מותר ללובשם.

יב. בגדי זיעה - דהיינו בגדים הסמוכים לגוף יש מקילים שמותר ללובשם מכובסים, אך לכתחילה גם בזה  יש ללכלכם בהנחה על הרצפה.

יג. לכבוד שבת מותר ללבוש כל בגדי השבת כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה].

יד. סדינים ומצעים אין להחליף למכובס אף לכבוד שבת [והזקוק להחליף – יחליף וייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות].

טו. בגדים חדשים, אף בגדים שאינם חשובים שלא מברכים עליהם שהחיינו, שמותר בשלשת השבועות לחדשם – אסור לחדשם בתשעת הימים, ואף בשבת אסור.

טז. בגדי זיעה חדשים מותר לחדש בשבת בתשעת הימים [ושאר בגדים חדשים אסור אף בשבת כנ"ל].

יז. בגדי ילדים קטנים, כל זמן שמלכלכים בגדיהם מותר לכבסם כרגיל, ואף מותר לתלותם בחוץ משום שניכר שהם בגדי קטנים.

יח. יש מקלים לכבס בגדי ילדים עד גיל בר מצוה עד שבוע שחל בו.

יט. כשמכבס בגדי ילדים, אסור להוסיף לכביסה בגדי גדולים יחד עם בגדי הילדים.

כ. מי שלא נותרו לו בגדים נקיים, והבגדים המשומשים מלוכלכים עד שמדיפים ריח רע - מותר לכבסם אם אין לו מה ללבוש, והכל לפי העניין.

כא. מי שאין לו בגדים נקיים ללבוש, ויש לפניו שתי אפשרויות - לכבס או לקנות בגדים חדשים - עד שבוע שחל בו עדיף לכבס, ובשבוע שחל בו - עדיף לקנות.

כב. בגד שהיה בהשריה בערב ראש חודש אב ועבר שקיעה, מותר לגמור את הכביסה כיון שאם לא ישטפוהו הבגד יתקלקל, וכן כל בגד שאם לא יכבסוהו מיד - יתקלקל, מותר לכבסו.

כג. אם לא הספיקו לכבס לפני, אפשר להשאיר מכונת כביסה שתפעל אחר שקיעת החמה של כניסת ראש חודש אב.

כד. אסור לבן עדות המזרח לכבס לבן אשכנז בתשעת הימים

כה. בישיבה אפשר לכבס ולהחליף מגבות מלוכלכות בתשעת הימים, כיון שזה לצורך מצוה, אך מה שלא התלכלך לא יחליפו.

כו. בגדי קטנים מותר לתלותם בחוץ כרגיל, כיון שניכר שהם של קטנים, אך בגדי גדולים שכובסו בהיתר, כגון מי שאין לו מה ללבוש כלל, יש לתלות בצנעא בתוך הבית.

כז. אסור לאשכנזי לבקש מבן עדות המזרח לכבס לו בגדים בתשעת הימים, אבל מותר לו לבקש לפני ראש חודש אפילו אם יודע שבפועל יכבס אחרי ראש חודש.

כח. מותר לבעל מכבסה לכבס בגדים בתשעת הימים עד שבוע שחל בו עבור לקוחות מבני ספרד, אך אסור לו לקבל כביסה מבני אשכנז אף על מנת לכבס אחרי תשעה באב.

כט. מותר לצחצח נעלים לכבוד שבת כרגיל.

איסור רחיצה

ל. לאשכנזים אסור לרחוץ את הגוף בתשעת הימים אפילו במים קרים, חוץ מפניו ידיו ורגליו שמותר לרחצם בצונן. לעדות המזרח יש בזה מנהגים שונים - יש שנהגו כל איסורי רחיצה בשבוע שחל בו ויש שנהגו איסור בחמין בלבד.

לא. רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ איבר איבר במים קרים. במקומות שיש בהם ריבוי זיעה ואי אפשר לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות ע"י מים חמים עם סבון - לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו'כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה'.

לב. רחיצה לרפואה מותרת, לכן מי שיש לו פצעים וצריך לרחצם - הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור שאם ימנע מלרחוץ יגרום לו לפצעים, מותר לשטוף לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.

לג. רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב במגבונים לחים - מותרת.

לד. ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל שיתרחצו.

לה. טבילת עזרא מותרת. ויש מקילים במי שרגיל לטבול במקוה מידי יום, שמותר לטבול גם בתשעת הימים.

לו. טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לטבול אף בערב שבת בתשעת הימים במקווה צונן. ואם אין מקוה צונן – יש להקל אף בחם. השנה (תשפ"ב) שהוא ח' אב לכתחילה יטבול קודם חצות, ואם לא הספיק - יטבול עד כניסת שבת.

לז. בערב שבת החל בראש חודש – מי שרוחץ תמיד בערב שבת, מותר לרחוץ כל גופו בחמים ואף בסבון.

לח. בערב שבת חזון - מי שרגיל להתרחץ במים חמים וסבון כל ערב שבת ומעולם לא ביטל זאת אלא מחמת אונס, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים. השנה (תשפ"ב) שהוא ח' אב לכתחילה ירחץ קודם חצות, ואם לא הספיק - ירחץ עד כניסת שבת.

לט. מי שזקוק להתעמלות מים לצורך בריאות ואין לו אפשרות אחרת, מותר גם בתשעת הימים, משום שרפואה נחשב כצורך מצוה המותר, וכרחיצה שאינה לשם תענוג.

מ. לספר אשכנזי  מותר לעבוד עד שבוע בחל בו, ולספר ספרדים בלבד.

קציצת ציפורניים

מא. עד שבוע שחל בו תשעה באב – מותר. ונחלקו האחרונים האם יש איסור קציצת ציפורניים בשבוע שחל בו, והמיקל יש לו על מי לסמוך. [ולכבוד שבת מותר לכל הדעות].

[השנה (תשפ"ב) ראש חודש חל בערב שבת, ויש הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא ליטול ציפורניים בראש חודש אף כשחל בערב שבת, ואותם הנוהגים כן יכולים במקרה זה ליטול ביום חמישי [אף שבאופן כללי אין לקצוץ ציפורניים ביום חמישי משום שהם מתחילות לצמוח בשבת]].

אכילת בשר ושתית יין

מב. מנהג בני אשכנז שאין אוכלים בשר ואין שותים יין מראש חודש אב [והשנה (תשפ"ב), אסור אף ביום שישי]. ולבני עדות המזרח יש בזה מנהגים שונים, והרבה מבני עדות המזרח נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ממוצאי ראש חודש אב.

מג. גם תבשיל שהתבשל עם בשר נוהגים שלא לאכלו בימים אלו, ולכן תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר אין לאוכלם אף בפני עצמם. [ורבים מבני עדות המזרח מקילים בזה].

מד. מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם תערובת של יין כגון בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.

מה. ילדים עד גיל שלוש שנים אפשר להאכילם בשר, ומגיל שלוש עד גיל שיודעים להתאבל ירושלים נחלקו הפוסקים האם מותר ליתן להם בשר, ודעת המשנה ברורה להחמיר בזה. ותבשיל שהתבשל עם בשר יש להקל לתת לקטנים.

מו. יולדת תוך ל' יום ללידה מותרת באכילת בשר עד ז' אב, ומז' אב ואילך נוהגות להמנע, וכן הדין במינקת שכשאינה אוכלת בשר חלב התינוק אינו טוב – מותרת לאכול בשר, וכן במעוברת שזקוקה לאכול בשר, ובחולה הזקוק לבשר.

מז. אף מיץ ענבים אין לשתות בימים אלו.

מח. בהבדלה במוצאי שבת בט' הימים, יש נותנים את הכוס לקטן שהגיע לגיל חינוך אבל אינו יודע להתאבל על ירושלים, ומכיון שיש להקפיד לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך וכן יש להקפיד שהקטן ישתה מלוא לוגמיו, ואין הדבר ברור מהו הגיל של קטן שאינו יודע להתאבל על ירושלים, לכן המנהג הוא שהמבדיל שותה את כוס היין או המיץ ענבים.

מט. עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר - יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.

נ. בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך בשאר סעודות מצוה יש בכך אופנים שונים המבוארים בסי' תקנא' סע' י'.

נא. מותר לטעום בשר או תבשיל בשר בערב שבת כדי לדעת האם הוא מוכן כראוי, אך יפלוט את המאכל ולא יבלע אותו.

הקדמה לחיוב למעט בשמחה

בגמרא (יבמות מג:) נאמר: 'מראש חודש ועד התענית העם ממעטין בעסקיהן מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע'. התוס' (יבמות מג. ד"ה מלישא; מגילה ה: ד"ה ממעטין) דנו האם הכוונה שאסור לגמרי לעשות משא ומתן והכוונה רק משא ומתן שיש בו שמחה, כגון קניית צרכי חופה. או שהכוונה כל משא ומתן והכוונה שצריך למעט להכרחי אך אין איסור לגמרי לקנות. והמשנה ברורה (סי' תקנא סקי"א) הביא את שתי הדעות.

הלכה נוספת מבואר בטור (סי' תקנא סעיף ז) שאין לתקן בגדים מראש חודש אב, שהוא בכלל החיוב למעט בשמחה. מקורו בירושלמי (פסחים פ"ד) שאין לערוך את חוטי השתי בשבוע שחל להיות בו תשעה באב, כאבלות על שבטלה אבן השתיה. וכתב הטור שכל שכן תיקון בגדים חדשים אסור, וראוי להחמיר מראש חודש. והרמ"א (סי' תקנא סעיף ז) הוסיף שהאיסור כולל גם שלא לקנות בגדים שדינם כתיקון בגדים חדשים.

קניות תשעת הימים

נב. אין לקנות תכשיטים כל תשעת הימים.

נג. אין לקנות כלי כסף וזהב או דברים יקרי ערך.

נד. יש למעט בקניית צלחות וסירים וסכו"ם, וכן שאר דברים שלא נצרכים לתשעת הימים, אך אם הם נצרכים לימים אלו מותר לקנותם.

נה. אין לקנות בגדים בתשעת הימים ואף בגדים שאינם חשובים ואף שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.

נו. מכירה ובה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים. [ובתנאי שהוא באמת בכלל דבר האבד].

נז. קניית מתנה לאשה למטרת שלום בית מותרת בתשעת הימים דנחשב צורך מצוה, והכל לפי העניין.

נח. אם נשברו משקפיו או שנקרעו נעליו מותר לקנות חדשים בתשעת הימים, אולם אם יש לו משקפיים או נעליים חילופיות [הראויות ללבישה ואינו מתבייש בהם] ימתין לאחר תשעה באב.

נט. מי"ז בתמוז עד תשעת הימים ניתן לקנות לחדש בגדים רגילים כגון חולצות או משקפיים שלא נהוג לברך עליהם שהחיינו, אך בגד חשוב שמברכים עליהם שהחיינו אין לחדש אלא בשבת.

ס. הרוצה לקנות דירה ומצא דירה המתאימה לו, אם יש חשש שהדירה תימכר, יחתמו על זכרון דברים, ואת החוזה יעשו לאחר ט' הימים, ואם אין אפשרות לעשות רק זכרון דברים אפשר גם לעשות חוזה.

סא. לקנות רכב יד 2 בתשעת הימים אם אינו דבר האבד שעלול להפסיד את הקניה – אין לקנות, אלא אם כן נצרך הרכב לצורך פרנסתו.

סב. אם יש צורך מותר להזמין ארון או רהיט אחר בתשעת הימים שיגיע אחרי תשעת הימים.

סג. חתן וכלה המתחתנים לאחר הצום ואין זמן אחר, אפשר לקנות בגדים חדשים לצורך החתונה.

סד. בחור שיוצא לפגישות בט' הימים, עדיף שיקנה בגדים לפני תשעת הימים, ואם לא הספיק יכול לקנות, כי הוא צורך מצווה.

סה. לערוך קניות לביה"ס לילדים בתשעת הימים אם אין זמן אחר, או שיש מבצע מיוחד מותר, אך אם אפשר ידחו לאחר תשעת הימים.

סו. אפשר לתת מתנות בתשעת הימים [נוגע בפרט למתנות סוף שנה], אך עדיף לקנותם קודם ראש חודש אב.

סז. אפשר להקל לפתוח חנות עם מבצעים מיוחדים בתשעת הימים כדי להתיר את הקניה לאנשים (כי אז הוא דבר האבד כלפיהם), אולם אין זה רצון השם להתפרנס כך.

סח. אין לקנות אופניים חשמליים בתשעת הימים אם אינו נחוץ, אך מותר לשכור.

סט. מותר לשטוף את הבית בתשעת הימים.

ע. במקום הצורך אפשר לנקות רכב בתשעת הימים.

שירה ונגינה

עא. מנגינת רקע בסיפור מוקלט מותר לשמוע בשלושת השבועות ותשעת הימים, כיון שהעיקר הוא הסיפור ולא המנגינה.

עב. אפשר ללמוד עד ראש חודש אב, כדי לשמר את מה שלמדו (דבר האבד), וגם משום שאין כל כך הנאה בלימודים, כי עיקר המטרה הוא הלימוד, ובפרט כשהלימוד כולל חזרות מכניות על מקטעים בודדים מתוך השיר שאין בכך הנאה כלל. (ואף אם זה לא לצורך פרנסה יש להקל עד ראש חודש).

עג. בחור שהתארס וחבריו בישיבה נוהגים לשיר לו כשמגיע לישיבה, מותר מי"ז בתמוז עד ראש חודש לשיר בפה בלי כלי נגינה, אך לאחר ראש חודש אסור.

שמחות בתשעת הימים

עד. ניתן לסגור שידוך בתשעת הימים ולעשות אירוע בתנאי שלא נוטלים ידים, ואין מוזיקה. ולחתן והכלה מותר להגיע בבגדי שבת, כיון שהוא צורך מצוה.

עה. אפשר להלביש ילדים בבגדי שבת לכבוד ברית הנערך בתשעת הימים עד גיל שהם יודעים להתאבל על ירושלים.

עו. סיום מסכת בתשעת הימים מתיר שירה בפה (ויש מקילין בשירים מוקלטים). וכן כל מי שהיה מגיע לסיום גם אם הוא היה נערך בשאר השנה מותר באכילת בשר ושתיית יין, אך בשבוע שחל בו תשעה באב - מותר רק למסיים ולקרוביו הפסולים לעדות ולעוד מניין אנשים.

אזמרה לשמך (גליון 174).