הנחיות בקצרה לצום תשעה באב נדחה

הנחיות בקצרה לצום תשעה באב נדחה

הנחיות אלו נוגעות למקרה שט' באב חל בשבת, והצום נדחה ליום א', כפי שיהיה השנה תשפ"ב, ויהיה שוב בשנת תשפ"ט, בתפילה שעוד השנה יבנה בית המקדש והלכות לא יהיו רלוונטיות.

לגבי הנחיות לשבת עצמה ראה מאמר נפרד. בהנחיות אלו הובאו דיני הצום בדגש עם השינויים הנחוצים וההלכות היחודיות לצום נדחה.

כניסת הצום

א. השנה הצום מתחיל מיד עם שקיעת החמה, אולם להבדיל מכל שנה שיש לאכול סעודה מפסקת עם דיני אבלות שונים, השנה אוכלים סעודה שלישית כרגיל, עם הגבלה אחת שאין לאכול את הסעודה עם חברים ובשמחה, אך אם רגילים לאכול בבית הכנסת מותר כדי שלא יהיה אבלות בפומבי.

ב. החל משקיעת החמה עד צאת הכוכבים הוא בין השמשות שהוא ספק שבת ספק תשעה באב. בזמן זה משקיעת החמה חלים דיני איסור אכילה, רחיצה, סיכה, ותלמוד תורה של תשעה באב. ולכן לאחר השקיעה אסור לאכול ולשתות כלל, וכן אסור לרחוץ את כל היד, אף שהוא עדיין ספק שבת. אמנם דברים שאם הוא יעשה אותם ניכר שהוא נוהג אבלות בשבת, כגון ישיבה על הקרקע, חליצת מנעלים, החלפת בגדים לבגדי יום חול, כיון שהוא אבלות בפומבי, נוהגים רק לאחר צאת הכוכבים שאז בודאי יצא שבת.

ג. יש המדקדקים שבזמן המסופק לא יושבים על כסא אך גם לא יושבים על הקרקע, בצורה שאינה ניכרת, וכן חולצים נעלים בצורה שאינה ניכרת, למשל מי שבבית רגיל ללכת בנעלי בית, יכול ללכת בבית בנעלי בית, אך הוא נמנע מלצאת מהבית עד צאת הכוכבים, משום שהוא לא רגיל לצאת מביתו בנעלי בית, ובכך לא ניכר האבלות בפומבי.

ד. אם בשקיעה עדיין לא בירך ברכת המזון, יכול ליטול מים אחרונים לאחר השקיעה.

ה. יש לפנות את השולחן רק לאחר צאת הכוכבים משום איסור הכנה משבת לחול ככל שבת, אך אם סיים את הסעודה בעוד היום גדול, יכול לפנות את השולחן בשבת מכיוון שזה מפריע לו בשבת לשבת בסלון כשהשולחן מלא בכלים ובשאריות.

ו. לכתחילה יש לשטוף את הכלים ביום א' לאחר חצות היום, אך מי שמיקל לשטוף במוצאי שבת יש לו על לסמוך.

תפילת ערבית

ז. יש מקומות שמאחרים את תפילת ערבית, ואז חולצים את המנעלים ומחליפים את בגדי השבת לאחר צאת הכוכבים.

ח. במקומות שלא מאחרים את תפילת ערבית, לאחר אמירת ברכו וצאת הכוכבים חולצים את המנעלים, ולאחר התפילה יש להחליף את בגדי השבת. [החזן חולץ מנעליו לפני אמירת ברכו, ויאמר קודם "ברוך המבדיל בין קודש לחול"].

ט. אין להכין לפני צאת השבת את ספר הקינות או את מגילת איכה.

י. אין להכין את הספסלים בבית הכנסת קודם צאת השבת.

הבדלה

יא. השנה לא עושים הבדלה במוצאי שבת כיון שאי אפשר לשתות כוס יין, ועושים הבדלה רק במוצאי הצום. אולם יוצאים ידי הבדלה באמירת "אתה חוננתנו" בתפילת מעריב, ולאחריה מותר לעשות מלאכות.

יב. נשים שלא התפללו ערבית, וכן איש ששכח לומר "אתה חוננתנו" בתפילה, צריכים לזכור לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

יג. מברכים 'בורא מאורי האש' על הנר, ואף נשים יכולות לברך, ואין מברכים על הבשמים.

הבדלה לחולה

יד. חולה האוכל בט' באב, השנה זו שהצום מתחיל במוצאי שבת צריך להבדיל על הכוס לפני אכילתו. גם אם חלה באמצע ט' באב צריך להבדיל על הכוס.

טו. אדם בריא ששמע הבדלה מחולה ששובר את הצום ועשה הבדלה, יצא ידי חובתו, ואינו צריך להבדיל שוב במוצאי הצום.

טז. אשה האוכלת בהיתר בט' באב, תעשה הבדלה ותשתה בעצמה את הכוס [ואין בכך כל חשש לא בעשיית ההבדלה ולא בשתיית הכוס]. ויש אומרים שאף בעלה או אחר יכול להבדיל בשבילה, והיא תשתה את הכוס, ובמקרה זה המבדיל יוצא בזה ידי חובת הבדלה.

יז. אשה שאסור לה לשתות יין או מיץ ענבים וצריכה לשבור את הצום, תעשה הבדלה ותתן לקטן שהגיע לגיל חינוך [בגיל 5-6] לשתות את הכוס. ואם אין קטן שישתה עבורה את הכוס - יכולה לאכול בלי הבדלה, ותשמע הבדלה במוצאי הצום.

יח. המבדילים בצום מברכים 'בורא פרי הגפן' ו'המבדיל בין קודש לחול'. [ואם מבדיל במוצאי שבת ועדיין לא בירך 'בורא מאורי האש' יברך בהבדלה, אך אם מבדיל ביום א' בבוקר, או שכבר בירך על האש - אינו מברך בהבדלה]. ואין אומרים את הפסוקים שקודם ברכת ההבדלה – 'הנה א-ל ישועתי וכו'' למנהג האשכנזים, 'וראשון לציון וכו'' למנהג הספרדים וכדומה, ואין מברכים על הבשמים.

יט. גם מי שאינו מבדיל מברך ברכת מאורי האש במוצאי שבת, משום שברכה זו מברכים רק במוצאי שבת. [וניתן לברכה עד עלות השחר].

כ. המבדילים בצום עדיף שיבדילו על מיץ ענבים. [ואף אשה שמבדילה שותה את המיץ ענבים וכנ"ל].

כא. חולה שאינו צריך לאכול בט' באב, אך חייב לשתות, והוא שותה רק מים ואינו אוכל - אינו צריך להבדיל לפני שתייתו.

כב. קטן עד בר מצווה האוכל בט' באב, אינו צריך להבדיל, וישמע הבדלה במוצאי הצום.

דיני חולה שאוכל בט' באב

כג. חולה האוכל פת בתשעה באב צריך ליטול ידיו כרגיל, וכן יטול מים אחרונים.

כד. חולה שאוכל אין צריך לאכול סעודת מלווה מלכה.

כה. נחלקו הפוסקים האם מזכירים "נחם" בברכת המזון לפני 'ובנה ירושלים', ולמעשה המנהג שאין אומרים.

איזה חולה מותר לו לאכול

כו. השנה שהצום נדחה, מעוברות ומניקות שקשה להם – פטורות מהצום.

כז. חולה שאין בו סכנה, שהוא שוכב במיטה מחמת חוליו או שחולה כל גופו (שאינו מתפקד) - פטור מהצום. והשנה, אף מי שיש לו מיחושים יותר מהרגיל (אף שאינו בגדר חולה שאין בו סכנה, ואסור לו ליטול תרופות בשבת) – פטור מהצום.

כח. הסובל ממיגרנה - פטור מהצום.

כט. מי שיש לו חום 38 מעלות פטור מהצום.

ל. יולדת עד שלושים יום פטורה מלצום אף אם אינה מינקת.

לא. ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום.

לב. גם מי שלא צם, לא יאכל דברי מתיקה ובשר.

לג. מי שסמיכות הדם סכנה עבורם חייבים לשתות, ולכן חולי לב וחולי קורונה אסור להם לצום בלי אישור מהרופא, אף אם הם מרגישים טוב.

לד. מי שצם ומרגיש סחרחורות במהלך הצום, יפסיק את הצום. מי שלחץ הדם שלו אינו מאוזן לא יצום.

לה. מעוברת המרגישה טוב, אך המוגלובין נמוך [פחות מ10 מעל 10 תשאל], או הריון של תאומים, או אם יש דימומים בהריון, או אם יש בחילות חזקות, או הקאות חוזרות ונשנות, או סכרת הריון, או שליית פתח, או צירים מוקדמים, בכל אלו לא תצום גם בצום רגיל שאינו נדחה.

לו. חולה סכרת אף אם הוא לא נזקק לאינסולין ונוטל רק כדורים, אינו צם.

לז. מי שצריך לקחת כדורים בתשעה באב, כגון כלה לפני חתונה, או כל צורך אחר, מותר לקחת בתשעה באב, ובמקרה שאי אפשר לבלוע בלי מעט מים, יש להוסיף להם טעם מר [כגון תמצית חזקה מאד של תה קמומיל בלי סוכר] ואז מותר לבלוע עמהם את הכדור.

איסור רחיצה בתשעה באב

לח. רחיצה אסורה בתשעה באב בין במים חמים בין במים קרים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.

לט. רחיצה להעברת לכלוך מותרת.

מ. ילד שהתלכלך וצריך לרחצו, מותר לעשות זאת, ואף שידיו של הגדול נרטבות בשעה שרוחץ את הקטן.

מא. נוטלים נטילת ידיים של בוקר שלוש או ארבע פעמים [כל אחד לפי מנהגו] עד סוף קשרי האצבעות בלבד.

מב. חולה וקטן לפני אכילת פת נוטלים ידיהם כרגיל, וכן נוטלים מים אחרונים כרגיל. כהנים לפני נשיאת כפיים נוטלים ידיהם כרגיל.

מג. אסור לרחוץ את העיניים במים בבוקר כדי לנקותם, אך לאחר שניגב ידיו מנטילת הבוקר ועדיין ידיו לחות קצת, מותר להעבירם על עיניו.

מד. שטיפת הפה וצחצוח שיניים במשחה הותרו רק במקום צער גדול, ויטה ראשו למטה בכדי שלא יבלע מים.

מה. מי שנפנה לנקביו הגדולים או הקטנים, אם עומד כעת להתפלל - נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, ואם אינו מתפלל עכשיו, נחלקו הפוסקים האם מותר ליטול ידיו, על כן לכתחילה יגע במקומות המכוסים בגוף, ואז לכל הדעות מותר לרחוץ ידיו.

מו. לצורך בישול למוצאי הצום, מותר לשטוף את המאכלים, וכן מותר להדיח כלים, אף שידיו נרטבות, משום שנאסר רק הרטבת הידים לשם רחיצה.

מז. כלה במשך 30 היום הראשונים לאחר חתונתה, מותרת לרחוץ פניה כדי שלא תתגנה על בעלה.

איסור סיכה

מח. אסור לסוך בשמן או סבון או קרם אפילו על מקצת גופו לשם תענוג. ולכן אסור להתאפר ולהתבשם בתשעה באב. מלבד כלה במשך 30 היום הראשונים לאחר חתונתה, שמותר לה כדי שלא תתגנה על בעלה.

מט. סיכה לצורך רפואה מותרת, ולכן מותר למרוח משחה על פצע, וכן מותר למרוח שפתון על שפתיו שהתבקעו מיובש, ואף מותר למרוח משחה כנגד יתושים.

נ. סיכה להעביר את הזוהמה מותרת, ולכן מותר להשתמש בדאודורנט כדי למנוע ריח רע משום שאינו עושה זאת לתענוג, אך כשמטרת הסיכה היא לתת ריח טוב - אסור.

נעילת הסנדל

נא. אסור לנעול מנעלים העשויים מעור, ואפילו אם הם עשויים מחומר אחר ורק מצופים עור - אסור.

נב. נעלי עור לילדים: דעת החכמת אדם שאין חיוב חינוך בקטן בתשעה באב בכך, כיון שהוא דבר שיש בו צער לא חייבו בזה את הקטן, אולם בזמננו שמצוי להשיג נעליים שאינם מעור, יש להקפיד שאף קטן [אף פחות מגיל חינוך] לא ינעל נעלי עור.

אמירת שלום

נג. אסור לומר 'שלום' לחבירו בתשעה באב, ואף אסור לומר 'בוקר טוב' וכדומה.

נד. אדם שאינו יודע את ההלכה ונותן שלום, משיבים לו בשפה רפה ובכובד ראש.

נה. מותר לנענע ראשו לאות שלום.

לימוד תורה בתשעה באב

נו. בתשעה באב אסור ללמוד תורה מלבד דברים עצובים של תוכחות ופרענות, ודברים הנוגעים לחורבן או הלכות אבלות. איסור זה הוא מעיקר הדין, ואסור במשך כל היום של תשעה באב, אף לאחר חצות. ונפרט דברים שונים שניתן ללמוד בתשעה באב.

נז. מותר ללמוד את הלכות אבלות. במשנה או בגמרא מסכת מועד קטן פרק שלישי [מדף י"ג ע"ב עד דף כ"ט ע"א]. וכן בשולחן ערוך הלכות אבלות [יורה דעה סי' ש"מ עד סי' ת"ג].

נח. מותר ללמוד את הדינים הנוהגים בתשעה באב. בגמרא בסוף מסכת תענית [תלמוד בבלי מדף כ"ח ע"ב עד דף ל' ע"ב, וכן בירושלמי]. וכן בשולחן ערוך הלכות תשעה באב [אורח חיים סי' תקמ"ט עד סי' תקס"א].

נט. אגדות החורבן: במסכת גיטין [מדף נ"ה ע"ב עד דף נ"ח ע"א] במסכת סנהדרין [מדף צ"ו ע"א עד צ"ו ע"ב; ובדף ק"ד ע"א עד ק"ד ע"ב].

ס. מותר לקרוא בספר יוסיפון, וכן באיכה ומדרש איכה ומפרשיה, בחלקים של התוכחות ונבואות הפורענות שבספר ירמיה, אך כאשר מגיע לפסוקי נחמה צריך לדלג עליהם, וכן בספר איוב ומפרשיו.

סא. ספרים על תולדות עם ישראל בתקופות הגזירות השונות, וכן ספרים על השואה.

סב. מותר לקרוא ספרי מוסר.

סג. נחלקו הפוסקים אם מותר לומר תהילים, ויש להקל לנשים.

מנהגי תשעה באב

סד. כל הדינים שכתבנו לעיל אסורים מתקנת חכמים ונכתבו בגמרא, ואסורים כל היום, אולם יש דברים שנהגו בתשעה באב לעשות, והם ישיבה על הארץ, ואיסור מלאכה, ומנהגים אלו נוהגים רק עד חצות היום.

ע. נוהגים לשבת על הארץ [בשנה זו, רק לאחר צאת השבת] עד חצות היום, ומי שקשה לו לישב על הארץ יכול לשבת על כיסא נמוך מהרגיל.

עא. זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל.

עב. במכונית ובאוטובוס מותר לשבת כרגיל.

עג. המגביה את ספר התורה יושב על כיסא רגיל.

עד. בליל תשעה באב וביומו עד חצות נהגו שלא לעשות מלאכה הלוקחת מעט זמן. ולכן אין להדיח כלים ולסדר את הבית עד חצות. אבל דבר קל שאינו לוקח זמן כגון הדלקת הנר או הפעלת מתג חשמלי מותר. אחר חצות נהגו להקל בכל המלאכות, ובלבד שלא יקבע עצמו לעסוק כעת במלאכה.

עה. הרוצה לעטוף ספר, או להקליד מסמך, או לארוז מזוודה, וכדומה, במקרה ומדובר במשהו קצר מותר לאחר חצות, אולם אם הוא יקח מעט זמן אסור.

עו. האיסור שלא לעסוק במלאכה הוא כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות, ולכן אין לקרוא עיתונים או לשחק שחמט וכדומה. אולם אדם הסובל מאד מהצום, ובלי זה יהיה קשה לו לצום - אפשר להקל.

עז. אדם צריך לקחת יום חופש בתשעה באב אם העבודה אינה נותנת זאת מעצמה, אלא אם כן יגרם נזק מנטילת החופשה, הן לעובד, והן למעביד, והן ללקוח. ועדיף שיעבוד לאחר חצות. אך מניעת רווח אינה היזק, ומשום מניעת רווח אין להתיר לו להגיע לעבודתו.

עח. העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה בה סימן ברכה.

עט. מותר לתת לילדים לעשות מלאכות יצירה בתשעה באב, אם יש צורך להעסיק אותם, אף שהגיעו לגיל חינוך, וכן מותר לשלחם לקייטנה.

פ. פתיחת חנות מכולת אינה בכלל איסור מלאכה, אבל חנויות שאינן של מזון – אסור עד חצות.

פא. שטיפת כלים מותרת לאחר חצות היום, ואם יש בהם צורך בתשעה באב עצמו אפשר לשטוף גם קודם חצות, ועדיף להשתמש בכפפות. אך אם שוטף לצורך אכילת הערב, אין צורך בכפפות.

פב. בני ספרד נהגו שהנשים שטופות את הרצפה אחר חצות היום, כדי לחזק את אמונת הגאולה בליבם, אך בני אשכנז לא נהגו בכך, אך גם לבני אשכנז אין בזה איסור מעיקר הדין.

פג. ההלכה היא שבבית הכנסת מדליקים תאורה במינימום הנצרך לתפילה וקריאה, משום שנאמר 'במחשכים הושיבני', ועל ידי העדר האור החזק מרגיש תחושת אבלות, ולכן גם בבית יש למעט את האור כפי שניתן.

פד. יש למעט בהנאות גופו בתשעה באב. ועישון סיגריה אלקטרונית אסור בכל אופן. עישון סיגריה רגילה הותר אחר חצות בצנעה למי שקשה לו מאד ללא העישון. [אמנם, יש ליזהר להמנע מלעשן כל השנה משום הסכנה שבדבר].

שינה בליל תשעה באב

פה. אומרים קריאת שמע שעל המטה בליל תשעה באב כרגיל.

פו. יש לאדם להצטער בצורת משכבו בליל תשעה באב, ולמשל אדם הרגיל לישון עם 2 כריות יישן עם אחד, מי שרגיל לישון עם אחד ישן בלי כרית [אם הוא יכול להרדם כך]. יש נוהגים להניח המזרון על הארץ ולישן עליו. אדם חלש שזה יפריע לו לשינה טובה, אין צריך להחמיר וישן כדרכו.

מוצאי הצום

פז. אסור לטעום כלום במוצאי הצום עד שיבדיל על הכוס. אך מותר לשתות מים בלבד לאחר הצום בלי הבדלה.

פח. אשה שצמה ובעלה מתעכב בבית הכנסת צריכה להבדיל, ויכולה להבדיל לעצמה, ואף לשתות את הכוס ללא חשש.

פט. השנה שהצום נדחה, כיבוס ותספורת ורחיצה וברכת 'שהחיינו' מותרים לכל העדות מיד במוצאי הצום.

צ. לבני אשכנז אכילת בשר ושתיית יין אסורים עד הבוקר שלמחרת, אף שהצום נדחה, ולבני ספרד מותר מיד בצאת הצום.

צא. יש להסתפק האם מותר לשמוע מוזיקה [כשאר השנה] כבר בצאת הצום, והמקלים יש להם על מי לסמוך.

צב. מבדילים על כוס יין ואומר 'ברכת הגפן', וברכת' המבדיל בין קודש לחול', והמבדיל שותה את הכוס ואין צריך לתת לקטן.

צג. אין מברכין לא על הבשמים ולא על הנר, ולא אומרים את הפסוקים שקודם ברכת ההבדלה – לאשכנזים 'הנה א-ל ישועתי וכו'', ולספרדים 'ראשון לציון וכו''.

צד. מכיון שנטילת ידיים של בוקר הייתה עד פרקי האצבעות, לכן יש להקפיד במוצאי הצום ליטול את כל הידיים שלוש או ארבע פעמים [כל אחד כפי מנהגו].

סדר התפילות בתשעה באב בשנה זו (לנוסח אשכנז)

צה. סדר תפילת ערבית בבית הכנסת – הש"ץ אומר קדיש תתקבל לאחר שמונה עשרה, מברכים 'בורא מאורי האש' על שני נרות, קוראים מגילת איכה, אומרים קינות, 'ואתה קדוש' ואין אומרים 'ויהי נועם' ו'ויתן לך', קדיש ללא 'תתקבל', עלינו.

צו. אדם המתפלל בביתו ביחידות בליל תשעה באב, יקרא מגילת איכה בלי ברכה, אף אם יש לו מגילה כשרה. נשים אינן נוהגות לשמוע מגילת איכה.

צז. לנוהגים לומר בבין המצרים תיקון חצות בצהריים, דעת המשנה ברורה (בה"ל סי' תקנא סעיף טז ד"ה בחפיפת) שאין לומר תיקון חצות בערב תשעה באב. אך דעת כף החיים (סי' תקנא ס"ק רכג) שיאמר, אך דווקא לפני תפילת מנחה. אולם השנה שחל בערב שבת - לא אומרים לכל הדעות.

צח. בליל תשעה באב עצמו אומרים תיקון רחל בלבד, וביום אין אומרים כלל. אולם השנה שהיא שנת שמיטה, אין אומרים כלל אף בלילה.

צט. סדר תפילת שחרית – אומרים קרבנות כרגיל, אומרים 'מזמור לתודה', הש"ץ מוסיף 'עננו' בחזרת הש"ץ, הכהנים לא עולים לדוכן, הש"ץ אומר חצי קדיש, אין אומרים 'אבינו מלכנו' ותחנון, קריאת התורה והפטרה, מחזירין את הספר תורה ואומרים קינות עד מעט קודם חצות, 'אשרי ובא לציון', ואין אומרים 'למנצח', ומדלגים 'ואני זאת בריתי', קדיש ללא תתקבל, עלינו, מגילת איכה.

ק. הענין אינו לגמור את הקינות המודפסות בספר, אלא להתעסק באבלות עד מעט לפני חצות, ולכן אין ענין לומר את הקינות מהר כדי להספיק לגמור הכל, ועדיף מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה, ואם גמר מוקדם ימשיך להתעסק בעניני אבלות אחרים.

קא. מנהגנו להתעטף בטלית גדול ולהניח תפילין בתפילת מנחה ולא בשחרית, ויש מבני ספרד שמתעטפים ומניחים בתפילת שחרית.

קב. לפי מנהגינו לובשים טלית קטן בבוקר ללא ברכה, ואין אוחזים בציציות ב'ברוך שאמר' ובקריאת שמע. בחור אשכנזי שאינו לובש טלית - לובש טלית קטן [ציצית] בבוקר, ומברך עליה רק בתפילת מנחה לאחר שממשמש בציציותיו שוב. נשוי או בחור הנוהג ללבוש טלית – מתעטף בטלית גדול במנחה ומברך, ופוטר בזה את הטלית קטן [ציצית].

קג. האומר שיר השירים ופרק שירה כל יום, בתשעה באב יאמר אותם אחרי צאת הצום.

קד. אף שבדרך כלל אסור לאכול לפני הנחת תפילין, חולה האוכל בתשעה באב, מותר לאכול בשחרית אף שעדיין לא הניח תפילין.

קה. סדר תפילת מנחה – מתעטפים בטלית ומניחים תפילין, שיר של יום, אין כאלוקינו, אשרי וחצי קדיש, קריאת התורה [ללא קדיש לאחריה] והפטרה, מחזירים הספר תורה, והש"ץ אומר חצי קדיש, אומרים 'נחם' ו'עננו', 'שים שלום', הש"ץ אומר בחזרה 'עננו', ברכת כהנים, קדיש תתקבל, עלינו.

קו. אומרים 'נחם' בתפילת מנחה בברכת 'וירושלים עירך', ואף חולה שאינו צם אומרו, ויש מבני עדות המזרח שאומרים 'נחם' בכל שלוש התפילות.

קז. לאחר מעריב, מבדילים וטועמים, ואומרים 'קידוש לבנה' עם נעליים.

אזמרה לשמך (גליון 175).