האם מותר לעשות פאזל או משחק הכולל חיבור של אותיות בשבת?

איסור כתיבה בשבת – חלק ג

האם מותר לעשות פאזל או משחק הכולל חיבור של אותיות בשבת?

נושאי המאמר

האם מותר לשחק בפאזל בשבת? האם ניתן לתת לילדים לשחק בפאזל בשבת? האם מותר לשחק באותיות מגנטיות בשבת? ומה הדין לתת לילדים לשחק במשחק זה? אות שנפלה מהקדשה על הפרוכת, האם מותר להחזירה?  האם מותר בשבת לשחק במשחק "בונים מילים" [ SCRIPT ]? ומה הדין לתת לילדים לשחק במשחק זה? האם מותר להדפיס אותיות של מזל טוב מערב שבת ולתלות אותם בשבת? האם מותר לסדר בשבת אותיות עשויות שוקולד מעל עוגת בר מצוה, עם שם החתן או כיתוב מזל טוב וכדומה? אדם שמסדר אותיות בחותמת, או בדפוס האם הדבר אסור מהתורה או מדרבנן? במקרה ויש מחלוקת הפסוקים, האם מותר לתת לקטן לעשות את הדבר? האם מותר לסגור סידור שאחד הדפים קרוע, ובסגירתו הדף מתחבר?

חיבור אותיות קיימות

בזמנו היה מקובל ליצור אותיות בכסף, והיו מחברים אותם לפרוכת ומסירים אותם, כפי הכיתוב שרצו לכתוב על הפרוכת. וכתב המשנה ברורה שאסור (סי' שמ ס"ק כב כלל ח) לחבר אותיות אלו לפרוכת משום שהוא כעין כותב. [כלומר איסור דרבנן משום שהוא דומה לכותב].

בדומה כתב המשנה ברורה (סי' שמ ס"ק יז) לגבי ספר שיש כיתוב על חודי הדפים – כלומר בשעה שהספר סגור ניתן לקרוא על הספר מבחוץ בצד הדפים כיתוב מסוים, וכמובן כאשר הספר פתוח אי אפשר לקרוא כיתוב זה. ונשאלת השאלה האם מותר לפתוח ולסגור ספר זה בשבת או שמא יש בפתיחתו איסור משום מוחק, שהרי הוא מוחק את הכתב, ובסגירתו איסור משום כותב. וכתב המשנה ברורה שהרמ"א והרבה אחרונים הקלו כיון שהוא עשוי לכך בצורה קבועה, אין בכך משום כתיבה ומחיקה, כפי שבדלת הנפתח ונסגר אין בו איסור משום בנין וסתירה, משום שהוא נועד לכך. וסיים שכך המנהג להקל, ומכל מקום במקום שיש לו ספר אחר ללא כיתוב על חודי הדפים, ראוי להחמיר ולהמנע משימוש בספר זה.

משחק בפאזל בשבת

שאלה: האם יש למנוע ילדים ממשחק פאזל בשבת?

תשובה: אין למנוע ילדים עד גיל בר מצווה, כיון שנחלקו הפוסקים אם יש איסור במשחק בפאזל, ובאיסור שנחלקו בו הפוסקים מותר לתת אותו לקטן עד גיל בר מצווה. אבל גדולים מגיל בר מצווה לא ישחקו בזה. (אזמרה לשמך גליון 55).

משחק באותיות מגנט בשבת

שאלה: אותיות העשויות מפלסטיק שמחובר בהם מגנט הנדבק בלוח האם מותר לשחק בהם בשבת לקרב אותיות זו לזו?

תשובה: יש להימנע מלשחק בהם, ואולם לילדים עד גיל בר מצוה מותר לשחק בזה, וכפי האמור לגבי המשחק בפאזל. (אזמרה לשמך גליון 55).

משחק במשחק בונים מילים

שאלה: האם מותר לשחק בשבת במשחק הקרוי "בונים מילים" מהות המשחק הוא שישנו לוח גדול, ולכל שחקן יש חתיכות קרטון או פלסטיק עליהם כתוב אות מסוימת, וכל שחקן בתורו מניח אותיות בלוח ומנסה להרכיב כמה שיותר מילים, ונשאלת השאלה האם מותר לשחק במשחק זה בשבת?

תשובה: יש להימנע מלשחק בהם, ואולם לילדים עד גיל בר מצוה מותר לשחק בזה, וכפי האמור לגבי המשחק בפאזל.

מקורות

על מנת לבאר את ההלכה הנ"ל, יש לבאר שני הלכות שונות: האם יש איסור לחבר אותיות זו לזו? במקרה ויש מחלוקת  הפוסקים, כיצד ראוי לאדם מבוגר מעל גיל בר מצוה לנהוג, וכיצד ראוי לילד לפני בר מצוה לנהוג?

קירוב אותיות

נחלקו גדולי האחרונים במקרב אותיות או חצאי אותיות זו לזו אם יש בזה משום מלאכת כותב או לא, ונפקא מינה לגבי פתיחת ספר שכתובות אותיות על חודי הדפים אף שבפתיחתו וסגירתו מקרב ומרחק האותיות זו לזו דעת הרמ"א (שו"ת הרמ"א סי' קיט) להתיר.

והוא מוכיח את דבריו משני מקורות:

א. מבואר בגמרא (שבת קד:) שהכותב על ב' לוחות פנקס וניתן לחברם זה עם זה ולקרוא אותם יחד חייב. ואם היה חיוב על קירובם זה לזה היה לגמרא לכתוב הדין באופן זה שמחברים אותם זה עם זה גם בלא כתיבה.

ב. עוד הביא ראיה מהמבואר בגמרא (שם) שכותב ב' אותיות אחת בציפורי ואחת בטבריה, ואפשר לקרבם זו לזו גם בלא מעשה שצריך לקצוץ דבר החוצץ ביניהם חייב. והרי בזה שכתיבת האותיות באופן שאפשר לקרבם זו לזו כבר נחשב מעשה כתיבה שלם, ואין הקירוב נחשב ככתיבה. וכן כתב הט"ז (או"ח סי' שמ סק"ב), וכן כתב ר"ש הלוי (סי' נז).

אבל דעת הלבוש (או"ח סי' שמ סעיף ד) שאסור, והוסיף לומר וקרוב אני לומר שחייב חטאת. ובאליה רבה שם הביא לדברי הרמ"א ושיירי כנסת הגדולה שהתירו בזה, ובמגן אברהם (שם סק"ו) הביא את דברי הרמ"א ואת דעת הלבוש והסיק להחמיר בזה. ובמשנה ברורה (שם סקי"ז) כתב, שאם יש לו ספר אחר נכון להחמיר בזה.

והנה טעם הרמ"א והט"ז שהתירו הוא מפני שהקירוב אינו נחשב כמעשה כתיבה, וכתב המאמר מרדכי (סי' שמ סעיף ג) שכל היתר זה הוא רק כאשר מפריד ומקרב אותיות שלימות זו לזו, אבל בהפרדת וקירוב חצאי אותיות שאין צורה שלימה יש חשיבות מלאכה ואסור משום כותב. וכן נקט באבני נזר (סי' רי אות ג).

ואולם בפרישה (או"ח סי' שמ סק"א) כתב טעם נוסף להיתר שהרי זה דומה לדלת הנפתחת ונסגרת שאין בזה משום בונה וסותר. ולפי זה מותר גם בקירוב חצאי אותיות. וכן הביא באליה רבה (או"ח סי' שמ סק"ז). ובמאמר מרדכי הביא את דברי החוות יאיר (סי' טז) שכתב גם כן להתיר מסברא זו. וכתב המאמר מרדכי שאין לדמות בנין וסתירה לכתיבה ומחיקה. וכן נקט החזון איש (או"ח סי' סא סק"א).

ולהלכה למעשה לגבי ספר שכתובות אותיות בחודי הדפים, בשולחן ערוך הרב (או"ח סי' שמ סעיף ד) התיר בכל אופן. וכן כתב החיד"א (ברכי יוסף או"ח סי' שמ סק"ה; ובשיורי ברכה סק"א) להתיר, והביא כן מהרמ"ע באלפסי זוטא. וכן דעת התוספת שבת (סי' שמ סק"ט). ובחיי אדם (כלל לח ס"ה) כתב להקל באין לו אחר, וכן העתיק במשנה ברורה. אך בחזון איש (שם) כתב שראוי להחמיר, וכן כתב בכלכלת שבת (מלאכת מוחק) שאם אפשר יש להחמיר להמנע מלפותחו ולסוגרו, והובאו דבריו בשער הציון (סי' שמ סקכ"ה).

סיכום

העולה מהדברים שישנם שני טעמים להתיר: א. כיון שקירוב האותיות אינו נחשב כתיבה. ב. כיון שכך הדרך תדיר לעשות כן, אינו נחשב כתיבה ומחיקה. רוב הפוסקים התירו מחמת הטעם הראשון אולם הלבוש כתב שקרוב הדבר שחייב חטאת. נחלקו הפוסקים לגבי הטעם השני, המשנה ברורה הביאו אולם כתב שטוב להחמיר אם יש לו ספר אחר. ואילו החזון איש דחה את הטעם השני.

אולם יש הבדל בין הטעמים במקרה והוא האותיות אינם שלמות, והקירוב גם מחבר את האותיות, יש רק את הטעם השני, אולם אין את הטעם הראשון. (אזמרה לשמך גליון 55).

השימוש בפאזל

ולדברים האמורים הרי שהמשחק בפאזל כאשר יש כיתוב על הפאזל, הוא מחבר בין חלקי אותיות, ובמקרה זה רק למתירים מחמת הטעם השני הדבר מותר. ובנוסף במקרה והפאזל לאחר חיבורו יציב, או שמניחים אותו במסגרת, יש קיום לכתב, וחמור יותר מחודי הדפים הנפתחים ונסגרים כל הזמן. משום כך יש להמנע מלשחק בפאזל בשבת. (אזמרה לשמך גליון 55).

השימוש באותיות מגנטיות בשבת

אולם כלפי אותיות מגנטיות ומשחק "בונים מילים", כיון שהאותיות שלמות ישנם את שני הטעמים להתיר. גם משום שדעת הרמ"א הט"ז ומהר"ש הלוי שאין בכך איסור כתיבה, ורק לדעת הלבוש הדבר אסור משום כתיבה. וגם משום שאף לדעת הלבוש שיש בכך כתיבה, יש את הטעם השני שהתירו חלק מהפוסקים. במשחק בונים מילים יש להוסיף שהאותיות לרוב אינם יציבות על הלוח, ואינו כתב שיכול להתקיים.

למעשה כלפי הטעם הראשון במגן אברהם נקט להחמיר בזה, ובמשנה ברורה כתב שכל שיש לו אחר יש להימנע מלקרב האותיות זו לזו, ומטעם זה ראוי לכתחילה להימנע מלקרב את אותיות הפלסטיק או לשחק במשחק בונים מילים בשבת. (אזמרה לשמך גליון 55).

תחיבת אותיות על בגד

ואולם יש לדון בזה ממה שכתב המגן אברהם (סי' שמ סק"י) על פי המבואר בגמרא (גיטין כ.) שאם תוחב אותיות של כסף על גבי בגד נקרא כתב, וכתב המגן אברהם ללמוד מכך שאם עשה כן בשבת חייב משום כותב, ומשום כך הכריע לאסור חיבור אותיות כסף לפרוכת בשבת. ולכאורה טעם האיסור באופן זה אף שאינו אלא מקרב האותיות זו לזו כמו שכתב המגן אברהם (שם סק"ו) בביאור טעמו של הרמ"א שהתיר פתיחת ספר שכתובות עליו אותיות בחודי הדפים כיון שעשוי לפתוח ולסגור, ואין הכתב עשוי להתקיים, ומטעם זה נקט שכל שהכתב עשוי להתקיים אף שאינו אלא מקרב האותיות הרי זה אסור משום כותב.

ולפי זה יש לדון גם בחיבור האותיות על ידי מגנט שיש קיום לכתב בחיבור המגנט אם דינם כמו אותיות כסף שעל הפרוכת, ואף שעשוי לפתוח ולסגור. ובמשנה ברורה (שם סקכ"ב) העתיק את דברי המגן אברהם שחיבור אותיות כסף לפרוכת אסור בשבת כעין כותב. ובשער הציון ציין על זה לדברי השולחן עצי שיטים (כותב סעיף יג) שאסר משום כותב.

ועוד הביא שם במשנה ברורה לדברי החיי אדם (כלל לז), ובחיי אדם שם (ס"ו) העתיק דברי המגן אברהם וכתב ונראה לי שיחברם על ידי מחט דרך שני נקבים לבד, דאז לא הוי חיבור, דלא יתקיים, שהרי יפול, וגם זה יעשה ביד שמאל, דהכותב בשמאל פטור, דאין דרך כתיבה בשמאל. ובנשמת אדם (אות ב) ביאר דכיון שדעת הרמ"א שקירוב אותיות אין בו משום כותב אם כן גם בכאן שמקרב האותיות אין בזה משום כותב. והביא שם שהמגן אברהם נקט שהטעם בדברי הרמ"א כיון שעשוי לפתוח ולסגור, וכתב החיי אדם שאין זה עיקר הטעם אלא עיקר הטעם שהקירוב אינו נחשב ככתיבה, ומכל מקום כתב שגם לדעת המגן אברהם שכאשר מקרב האותיות ומחברן לפרוכת נחשב ככתיבה שאין זה עשוי לסגור ולפתוח, כל זה דווקא באופן שמחובר בחיבור העשוי להתקיים אבל בחיבור שאינו עשוי להתקיים שמחבר בב' נקבים שאפילו בתופר אין זה נחשב תפירה אין הקירוב נחשב ככתיבה ומותר לקרב האותיות באופן זה.

ועוד הוסיף שיעשה כן ביד שמאל שהכותב בשמאל פטור. ומטעם זה יש לדון שגם חיבור האותיות על ידי מגנט אף שעשוי לחבר ולהפריד, כיון שהחיבור מצד עצמו הוא חיבור המתקיים ואינו נופל מעצמו הרי זה כמו חיבור האותיות לפרוכת שאסר המגן אברהם. ולפיכך יש לאסור לשחק בהם.

אלא שיש לדחות שבמשחק זה שעשוי לחבר ולפרק הרי זה כמו דלת העשויה לפתוח ולסגור וכפי שכתבו הפרישה ואליה רבה לבאר את טעם ההיתר בקירוב אותיות. ועוד יש להביא בזה את דברי משמעות דברי הרמ"א בתשובה וכן כתב הט"ז שקירוב אותיות אינו נחשב מלאכה בכל אופן.

העולה מהדברים שבמשחק אותיות מגנטיות בפרט אם המגנט חזק ואינו נופל מעצמו הוא חמור יותר מסידור. אולם גם אם המגנט חלש ונופל תדיר מעצמו, וכן במשחק "בונים מילים" שהוא נועד לפירוק מיידי, וגם ע"פ רוב הלוח חלש ואין חיבור ללוח, מכל מקום יש בכך מחלוקת הפוסקים, ואף בסידור שיש בו שני טעמים להתיר, גם שיש אומרים שקירוב אותיות אינו כתיבה, וגם משום שהוא עשוי לכך תמיד ודבר העומד לסידור ופירוק אינו נחשב כתיבה ומחיקה, כתב המשנה ברורה שאם יש לו סידור אחר, שלא יפתח סידור זה. ולכן ראוי שגדולים לא ישחקו במשחק זה. (אזמרה לשמך גליון 55).

ניתנת איסור שנחלקו בו הפוסקים לקטן

ונשאלת השאלה לברר מה הדין לגבי ילדים קטנים, האם ניתן להתיר להם לשחק בפאזל, אותיות מגנטיות, בונים מילים, או כל משחק אחר שמקרבים חלקים ויוצרים מילים?

תשובה: הבית יוסף (או"ח סי' רסט) לגבי המנהג העתיק שנהגו לעשות קידוש בבית הכנסת בלי לאכול שם, ונחלקו הפוסקים האם מותר לשתות מיין הקידוש, לפי שאינו במקום סעודה, ולכן כתב הבית יוסף שנותנים לקטן לשתות, שכיון שיש סוברים שנותנים אף לגדולים, אף שהגדולים נוהגים איסור כדברי האוסרים, אין זה נחשב איסור שיאסר להשקותו לקטנים, ואין דין להפרישם מזה. וכן פסק השלחן ערוך (או"ח סי' רסט סעיף א). וכתב במגן אברהם (סק"א) שנותנים לשתות לקטן שהגיע לחינוך, שאם יתנו לקטן שלא הגיע לחינוך הברכה שברכו על היין לבטלה.

ומכאן למדו האחרונים שבדבר שיש בו מחלוקת הפוסקים אף שנקטו להחמיר מותר לספותו בידיים לקטן, ואין בו גם דין חינוך כאמור, ומטעם זה מותר לקטנים עד גיל בר מצווה לשחק בפאזל בשבת.

וכמו שהתבאר במשחק בפאזל בשבת, ואולם בקטנים אף שהגיעו לגיל חינוך אין צריך למנעם מכך, שהרי נחלקו הפוסקים באיסור זה, ובפרט שדעת רוב הפוסקים להקל בזה כאמור, והמשנה ברורה לא החמיר בזה אלא כאשר יש לו אחר. (אזמרה לשמך גליון 55).

סגירת סידור קרוע בשבת כשיתחברו ע"י כך אותיות

שאלה: האם מותר לסגור סידור שאחד מהדפים קרוע וע"י סגירתו יתחברו האותיות?

תשובה: מותר.

מקור הדין: משנה ברורה (סי' שמ ס"ק יז). ובפרט במקרה זה שבדרך כלל אינו פסיק רישא, כלומר לא תמיד בסגירת הספר שני חלקי הדף מתאחדים למקום המדויק. ואף אם הוא פסיק רשיא, כלומר שבוודאי שני חלקי הספר יתחברו יחד, מכל מקום אינו ניחא ליה, כלומר שאין לו שום תועלת מכך, שהרי אין אפשרות לקרוא בדף המחובר כשהספר סגור, וכשיפתחו את הספר האותיות יתרחקו אחד מהשני. ובנוסף שיש לדון שמא אין כלל איסור במקרה זה, כיון שהוא כתב שאין שום אפשרות לקרוא בו. (אזמרה לשמך גליון 55).

שלחן ערוך ורמ"א (או"ח סי' שמ סעיף ג-ד-ה); אזמרה לשמך (גליונות 55; 159).