כיצד למלא טופס בשבת לצורך ניתוח מציל חיים?

איסור כתיבה בשבת – חלק א [דאורייתא -דרבנן]

כיצד למלא טופס בשבת לצורך ניתוח מציל חיים?

נושאי המאמר

אדם שזקוק לניתוח מציל חיים, והרופא מסרב לנתח אם החולה לא ימלא טופס בכתב ידו ויחתום, מה עליו לעשות? מתי מותר לומר לנכרי לכתוב? כתיבה ביד שמאל? מה דין אטר יד [שמאלי] הכותב ביד שמאל? אדם שאין לו יד דומיננטית, באיזה יד אסור מהתורה לכתוב? כתיבה ע"י החזקת העט בפיו? כתיבה בעזרת המרפק או הרגל? אדם שמחזיק את העט, וחברו מניע את ידו של האוחז? לעבור על כתב קיים? מהו שיעור הכתיבה המחייבת? אלו הבדלים קיימים בין איסור מהתורה לאיסור דרבנן, ומדוע חשוב לנו לדעת אותם, הרי בשני המקרים הדבר אסור?

כיצד למלא טופס מציל חיים בשבת?

ישנם מקרים שונים שבהם אדם זקוק לטיפול רפואי מציל חיים, והמרכז רפואי מסרב לאפשר לו לקבל את הטיפול בלי חתימה, ולעיתים אף בלי מילוי הטופס, ונשאלת השאלה מהו הצורה הנכונה לעשות זאת בשבת? זו הדוגמא המצויה ביותר של פיקוח נפש, אולם כמובן השאלה היא על כל מקרה שיש פיקוח נפש בכתיבה, כדוגמת מקפד בצבא החייב להעביר הודעה שיש בה הצלת חיים, ועוד. על כך נדון במאמר הבא.

שאלה נוספת שבמה נתמקד במאמר זה הוא, באלו מצבים מותר לומר לנכרי לכתוב בשבת?

מלאכת כותב

אחד מן 39 המלאכות האסורות מהתורה לעשות בשבת הוא לכתוב. במאמר הבא נפרט את הגדרות האיסור, ומה כלול בה, וכיצד להתמודד עם מצבים שונים המצריכים כתיבה בשבת.

כבכל מלאכה יש להבדיל בין כתיבה האסורה מהתורה, עליה אדם שעובר על כך בשוגג חייב להביא קרבן חטאת, ואילו אדם שעובר על כך במזיד חייב מיתה. לבין איסור כתיבה מדרבנן שבו אדם העובר על כך עבר על איסור אולם אינו אסור מהתורה.

ההבדל המעשי המצוי ביותר בין שני איסורים אלו, הוא במקרה וקיים צורך גדול לכתוב, יש מקרים שהתירו לומר לנכרי לכתוב רק דברים שאסורים מדרבנן, ועל כך במאמר בדיני אמירה לנכרי נפרט מה הם הצרכים שהתירו לומר לנכרי לעבור על איסור תורה, מה הצרכים שהתירו לומר לנכרי לעבור על איסור דרבנן, ועל אלו צרכים לא התירו לומר לנכרי לעבור אפילו על איסור מדרבנן. [באופן כללי נוכל לומר כי לצורך מצוה או צורך גדול התירו אמירה לנכרי במקרה והאיסור הוא רק מדרבנן, ולכן במקרה ומבקשים מהנכרי שיכתוב בצורה שהוא מדרבנן אפשר להתיר במקרים הללו, אך יש לראות במקומו את כל הפרטים].

הבדל מצוי נוסף הוא במקרה שיש פיקוח נפש וחייבים לחתום, לדוגמא במקרה והרופא אינו מוכן לעשות טיפול רפואי בלי חתימה ומילוי פרטים אישיים, והוא דורש חתימה מלאה ולא שרבוט בלבד, במקרה זה אמנם מותר לכתוב, אך חובה לכתוב בצורה שיש איסור רק מדרבנן. [יש להעיר שע"פ רוב ניתן לרצות את הרופא להסתפק בפתרון אחר, אולם במקרה ואין אפשרות יש לנסות לכתוב בצורה האסורה רק מדרבנן].

הבדל נוסף מצינו בפוסקים שלעיתים כאשר רוב הפוסקים מקילים לעשות דבר מסוים, אך יש פוסק חשוב הסובר שיש בכך איסור תורה, לעיתים כתבו הפוסקים שיכול להקל כדעת רוב הפוסקים בתנאי שיעשה את הדבר בצורה שהיא מדרבנן. לדוגמא בתליית אותיות על הפרוכת בשבת, (ראה מאמר נוסף כותב חלק ג פירוט ההלכות בכך), כתב החיי אדם (נשמת אדם כלל לז סק"ג) שני תנאים: א. שיהיה בצורה רופפת. ב. שיניח את האות ביד שמאל, משום שכתיבה ביד שמאל אסורה רק מדרבנן, ובמקרה זה יכול לסמוך על רוב הפוסקים המתירים זאת לכתחילה.

אולם בהבדל זה יש להזהר מאד שלא להחליט לבד במקום שמובא להחמיר כדעת יחיד, שאם נעשה את המלאכה בצורה שהוא מדרבנן ניתן להקל, משום שיש בכך הרבה כללים, אולם חשוב הלומד יכיר את הרקע ויבין מדוע במצבים שונים הרב מתיר לו לעשות את הדבר רק בתנאים מסומים.

לאור הדברים הללו, נלמד במאמר זה על צורות שונות ההופכות את הכתיבה לאיסור מדרבנן, ולא איסור מהתורה, או מקילות על האיסור, ובמקרה הצורך גם כשיש פיקוח נפש עדיף לעשות זאת בצורה זו. וכן כאשר יש צורך גדול לעיתים במצבים הללו אפשר לבקש מנכרי שיכתוב.

כתיבה ביד שמאל

אדם ימני הכותב ביד שמאל, או שמאלי הכותב ביד ימין, פטור מהתורה, והדבר אסור רק מדרבנן. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ז). בדומה אדם הכותב בכל צורה משונה שהוא כגון שהוא מחזיק את העט בפיו, או במרפקו, או שהוא הפך את ידו ותחב את העט בין אצבעות וכדומה, הוא פטור מהתורה והדבר אסור רק מדרבנן. ואף אדם הטובל את נעלו בצבע, וכותב באמצעות רגלו פטור מהתורה. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ז).

ולכן ברוב המקרים כאשר אדם נאלץ לכתוב בשבת משום פיקוח נפש, לדוגמא כדי שהרופא יסכים לבצע ניתוח חירום בשבת, ואין לו אפשרות בלי למלא טופס או לחתום את שמו [כשאי אפשר רק שרבוט], מומלץ לכתוב ביד שמאל, ובכך הוא רק איסור מדרבנן.

אדם שאין לו יד דומיננטית ויש לו שליטה על שתי ידיו, והכתב בשתי ידיו שוה באיכותו, בין אם הוא כתב ביד ימין, ובין אם הוא כתב ביד שמאל, הוא חייב, ולאדם כזה אין אפשרות לכתוב ביד מסוימת ויהיה רק איסור דרבנן. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ז).

המשנה ברורה (סי' שמ סוף ס"ק כב) כתב בשם החיי אדם כי רק בכתיבה פטור על כתיבה ביד שמאל, אך אדם שעשה מלאכה אחרת, לדוגמא הניח סיר על האש ביד שמאל, חייב, ורק בכתיבה כתיבה ביד שמאל אינה מלאכה חשובה. לאור הדברים הללו לכאורה אדם שחותם בחותמת ביד שמאל, או מסדר אותיות זו לצד זו, לפי השיטה שהדבר אסור מהתורה, יהיה חייב אף שהוא ביד שמאל, משום שרק כתיבה של יד שמאל הוא כתיבה גרועה, אך לחתום בחותמת או לסדר אותיות התוצאה אינה פחות איכותית כשהיא נעשית ביד שמאל. אמנם בנשמת אדם (כלל לז סק"ג) כתב שאדם המסדר אותיות על הפרוכת בצורה רופפת, שלדעת רוב הפוסקים אין בכך איסור של כותב, אך יש מי שסובר שהדבר אסור מהתורה, יכול לעשות זאת ביד שמאל, וכיון שאז זה בודאי דין דרבנן ניתן להקל כדעת רוב הפוסקים. ומכך מבואר שבכל צורות החיוב של כותב אין חיוב על יד שמאל. וצ"ע.

כתיבה על כתב כתוב

שאלה: כאשר יש כתב כתוב, ואדם עובר מעליו בעזרת מכשיר כתיבה כלשהו, האם יש בכך איסור, או שמא אדם זה לא הוסיף כלום מעל הכתיבה הקיימת, ואין כאן איסור?

תשובה: השאלה היא מדוע אדם זה עשה זאת? וכיצד הוא עשה זאת?

במשנה (שבת קד:) נאמר כי אדם הכותב על גבי כתב אחר הרי הוא פטור מחטאת, אבל האדם אסור מדרבנן. אולם בגמרא (גיטין יט.) נאמר שכתיבה עם דיו על גבי סיקרא [מין דיו בצבע אדום פחות איכותי מהדיו השחור הסטנדרטי] חייב, משום שהוא יצר כתיבה טובה יותר, אולם כתיבה דיו על גבי דיו, או סיקרא על גבי סיקרא הוא פטור ואסור רק מדרבנן, משום שלא נוצר הבדל באיכות הכתב, אולם במקרה ועל הדף היה כיתוב בדיו איכותי, והוא עבר עליו עם סיקרא שאינו איכותי, וכתב הוא מצד אחד שינה את הכתב כעת הוא כתוב אדום במקום שחור, ואם כן הכתיבה יצרה שינוי, ומאידך השינוי הוא שינוי לרעה המקלקלת איכות הכתב, ומורידה מרמתו, במקרה זה נחלקו בגמרא האם הוא חייב או פטור ואסור רק מדרבנן. להלכה נפסק (רמב"ם הל' שבת פי"א הט"ז) שזה רק איסור דרבנן. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ג).

שנים הכותבים יחד

במקרה שאדם אחד מחזיק את העט יציב, ואדם אחר מזיז את ידו של הכותב, במקרה והאדם האוחז את ידו של הכתב מחזיק את העט במצב סטטי שישאר יציב, אך אינו מסייע לכתיבה עצמה, החיוב מתייחס רק לאדם שהניע את היד. ומחזיק העט פטור מחטאת, והדבר אסור רק מדרבנן. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ז).

אולם במקרה ומחזיק העט מתכוון לסייע לכתיבה, מחזיק העט הוא הכותב, וחייב, והמניע את היד נחשב מסייע ופטור מחטאת, והדבר אסור רק מדרבנן. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ז).

ולכן אדם זקן הזקוק למלא טופס וחתימה בכתב ידו לשם טיפול מציל חיים, והרופא מתעקש שהוא ימלא זאת בעצמו, במידת האפשר יכול לבקש מנכרי לדוגמא הפיליפיני העוזר לו, שיניע את ידו, והוא רק יחזיק את העט, והנכרי יכתוב, כך שהכתיבה מתייחסת לנכרי ולא ליהודי.

בדומה אדם גדול המחזיק את העט, וילד קטן מניע את ידו של הגדול, מהתורה אין כאן חיוב חטאת, שהרי הקטן פטור מחטאת, והגדול רק סייע. אולם מדרבנן יש חובת חינוך על הקטן וכן איסור על הגדול לסייע. אך כאמור במקרה של פיקוח נפש, הדבר עדיף מכך שהגדול יכתוב בעצמו.

שיעור הכתיבה המחייבת

בחלק גדול מהמלאכות בשבת ישנו שיעור, שרק אדם שכתב שיעור זה מתחייב בקרבן חטאת במידה והוא עבר על המלאכה בשוגג, וכן אם חס ושלום עבר במזיד מתחייב מיתה. אולם גם מהתורה נאסר עשיית חצי שיעור של המלאכה.

במלאכת כתיבה השיעור הוא כתיבת שתי אותיות, אך הכותב אות אחת אף שהדבר אסור מהתורה אינו חייב חטאת או כרת. אף מי שכתב אות אחת גדולה ויפה במקום שניתן לכתוב כמה אותיות, אין בכך איסור. יתירה מזו, אף במקרה והאות הוא סימון של ראשי תיבות והוא מסמן מקף או נקודה כדי לסמן בכתיבת האות מילה שלמה, לדוגמא בזמנם נהגו לכתוב על חבית של מעשר - מ' – מכל מקום אינו חייב חטאת. בדומה גם במקרה שהאות מסמל מספר כגון מ' המסמל את המספר 40, או שכתב ספרה בודדת, אינו חייב חטאת. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ד).

ולכן במקרה ואין ברירה לדוגמא אדם שחייב לחתום כדי שיעשו ניתוח שיש בו פיקוח נפש, והרופא אינו מסתפק בשרבוט, אולם אם הוא חותם את האות הראשונה משמו ומקף, הדבר מספק את הרופא, עליו לחתום רק אות אחת, שהוא רק חצי שיעור, ולא שני אותיות שהוא איסור גמור.

גם במקרה ויש כבר על הדף כיתוב, והוא רוצה להשלים את המילה והוא מוסיף אות אחת, אין חיוב חטאת. אולם אם הספר מושלם וחסר בו רק אות אחת אחרונה, כתיבת הרי הוא חייב על כתיבת אות זו, כיון שבכך נעשה פעולה חשובה והספר הושלם. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ד).

אדם שהיה צריך לכתוב את המילה בכתב אשורי [של ספרי תורה] זז, ובטעות לפני שבת נכתב האות ח, ובשבת הסיר את התוספת שמעל ראש האות ח', חייב כיון שיצר כעת שני אותיות שהוא צריך אותם.

אולם אדם שצריך לכתוב את האות ח ובטעות כתב זז בלי חיבור, אינו חייב חטאת. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ד).

החיוב על כתיבת שתי אותיות הוא אף שהם חלק ממילה, ועדיין לא נכתבה מילה בעלת משמעות.

במקרה ואדם כותב את אותה אות פעמיים, ובכך נוצרת מילה, לדוגמא גג זז וכדומה, או אף אם רצה לכתוב תתנו, וכתב תת, חייב חטאת. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ה). אמנם כאשר אדם כתב את אותה אות פעמיים, ועדיין לא נוצרה מילה, לדוגמא אדם הרוצה לכתוב "בבל", וכתב "בב", שעדיין אין לתיבות אלו משמעות, וגם כתב את אותה תיבה פעמיים, דעת הרמב"ם שהדבר אסור רק מדרבנן, אך דעת רש"י שהדבר אסור מהתורה. (משנה ברורה בה"ל סי' שמ סעיף ד ד"ה במשקין).

אדם חייב גם אם כתב 2 מספרים, או 2 אותיות בלועזית, או אדם שכותב בספר תורה 2 אותיות בלי התגין [קוים קטנים בראש אותיות שעטנז גץ, ויש נוהגים גם על בדק חיה]. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ה).

החיוב על כתיבת 2 אותיות הוא רק בתנאי שיש אופציה לקרוא את שתי האותיות יחד, אך אדם שכתב אות אחת על קיר אחד, ואות אחרת על קיר אחר, במקרה והוא כתב בפינה, וניתן לקורא את שתי האותיות יחד הוא חייב חטאת, אולם אם אי אפשר לקרוא אותם יחד כיון שיש מרחק ביניהם אינו חייב חטאת.

בדומה אם כתב אות על דף בארץ, אף אם הוטס בשבת לאמריקה וכתב שם אות נוספת, הוא חייב חטאת על הכתיבה, כיון שניתן להביא את הדף מהארץ לאמריקה ולהניחם זו על יד זו ולקרוא אותם יחד. אך אם הוא כתב אות אחת על סלע ואות אחת על קורה בבנין, שאי אפשר לקרב אותם יחד בלי לעקור את הסלע מהאדמה ואת הקורה מהבנין, אינו חייב חטאת. (משנה ברורה סי' שמ ס"ק כב כלל ו).

אות מעל אות

אדם שכתב אות אחת, ומתחתיו כתב אות נוספת כהמשך לאות הקודמת, הביאור הלכה (סי' שמ סעיף ד ד"ה במשקין) הסתפק האם הוא חייב חטאת. ולכן באין ברירה אחרת כשיש צורך של פיקוח נפש ואפשר לחתום בצורה כזו, עדיף מחתימה רגילה.

סיכום

לסיכום נוכל למנות כמה צורות שבהם האיסור מדרבנן או האיסור קל יותר:

הצורה הכי מצויה הוא פשוט לכתוב ביד שמאל, ולכן מי שחייב לכתוב מחמת פיקוח נפש, במקרה וניתן לכתוב ביד שמאל בצורה שיספיק לשם הצלת חיים. יתירה מזו כאשר אומרים לנכרי לכתוב ביד שמאל, הדבר נחשב כשבות דשבות, ובמקרים שהתירו אמירה לנכרי באיסור דרבנן, מותר לומר לו לכתוב ביד שמאל, ואז גם אם הנכרי יכתוב לשם הנוחות שלו ביד ימין, אין בכך איסור.

צורה נוספת במקרה של פיקוח נפש הוא שעובד זר או כל נכרי אחר, יניע את ידו של החתום, והחותם רק יחזיק את העט בידו. פתרון מצוי אצל חולים סעודיים או זקנים הזקוקים לטיפול מציל חיים.

צורה נוספת היא לחתום מעל חתימה קיימת, במקרה הצורך אפשר לבקש מנכרי שיכתוב את השם, ורק לעבור על החתימה שוב.

צורה נוספת היא לכתוב אות מעל אות ולא אות לצד אות, שהביאור  הלכה מסתפק בענין אך נוטה שהדבר אסור רק מדרבנן.

צורה נוספת היא לחתום ע"י רישום של אות אחת עם נקודה או מקף, וניתן לכתוב אות זו גדולה ומרשימה על כל מקום המיועד לחתימה.

שלחן ערוך (או"ח סי' שמ סעיף ג-ד-ה).