מתי חתן בר מצוה קורא שנים מקרא ואחד תרגום? - חלק ג

מתי חתן בר מצוה קורא שנים מקרא ואחד תרגום? - חלק ג 

נושאי המאמר

מאמר זה יעסוק בשאלה מעניינת שיש לה השלכות על הלכות רבות הנוגעות לחתן בר מצוה, ובכלל למצוות שאנחנו מקיימים אותם כאשר יש עלינו חיוב קל, ולאחר זמן נתחייב בחיוב גמור? למשל קידוש לדעת פוסקים רבים היא מהתורה? האם כשמקיימים מצות קידוש בזמן שחייבים בכך רק מדרבנן, בתוספת שבת מפלג המנחה, האם זה יפטור אותנו גם בחיוב החמור יותר? האם קטן המקריב קרבן פסח, יפטר בכך מפסח שני שלאחר הבר מצוה? האם קטן שספר ספירת העומר יוכל לברך לאחר הבר המצוה שחלה בימי ספירת העומר? האם על חתן הבר מצוה לאחר צאת הכוכבים לברך שוב את ברכות התורה?

מתי חתן בר מצוה בשבוע של הבר מצוה יקרא שמו"ת?

ישנו שאלה מעניינת הנוגעת לנער שיש לו בר מצוה בשבוע זה, מתי יתחיל לקרוא את שמו"ת של השבוע? צדדי הספק הם משום שילד קטן לפני בר המצוה חייב במצוות רק מדרבנן מצד דין חנוך, ולא בעצם המצוה, ואילו לאחר הבר מצוה הוא כבר מתחייב בדין לגמרי. ולכן יש נידון נרחב לגבי מצוות רבות האם כשנער הבר מצוה מקיים את המצוה רק מדין חינוך כשהוא עוד קטן, האם הוא יצא ידי חובתו והוא נפטר מקיום המצוה גם כשהוא גדול והוא התחייב על עצם המצוה.

ואף במקרה זה נשאלת השאלה האם הוא יכול לקרוא כבר מתחילת השבוע את שמו"ת של השבוע, ואף שהוא קיים את החיוב בעודו קטן, הוא יצא ידי חובתו, או שמא מוטל עליו להמתין לבר מצוה, ורק לאח"כ לקרוא את שמו"ת של השבוע, כדי לקיים את חיובו בעודו גדול?

למעשה שאלה זו תלויה במספר מקרים מקבילים שמצינו בהלכה, ונפרט כמה מהם:

תפילת מעריב בליל הבר מצוה בפלג המנחה

שאלה דומה היא בליל בר המצוה, האם הקטן יכול להתפלל מעריב מפלג המנחה [שעה ורבע לפני שקיעת החמה], שהרי הנער אינו נעשה גדול רק בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, ואילו מעריב ניתן להתפלל מפלג המנחה, ולכן אם התפילה היא מפלג המנחה, חתן הבר מצוה התפלל תפילת מעריב בעודו קטן, ונשאלת השאלה האם תפילה זו תפטור אותו גם בלילה בעת שנעשה גדול?

מדברי הרמ"א (או"ח סי' נג סעיף י) מבואר שחתן הבר מצוה יכול להתפלל מעריב מפלג המנחה, אולם הוא אינו יכול לגשת לעמוד להוציא אחרים עד צאת הכוכבים, משום שהוא עדיין קטן, ותפילת קטן אינו מוציא את הרבים ידי חובתם. ולמדים אנו מכך כי למרות שתפילת המעריב בפלג המנחה היא תפילה של קטן שאינו יכול להוציא אחרים ידי חובה, את עצמו הוא מוציא ידי חובה, למרות שקיום מצות התפילה היתה רק מדין חנוך.

קידוש בכל שבת בפלג המנחה

בדומה ידוע דברי המרדכי (מגילה יט) שמצוות שעושים אותם בזמן שהחיוב הוא מדרבנן מועיל אף לזמן שחיובם מהתורה, לדוגמא אדם קיבל על עצמו שבת מפלג המנחה, חייב מדרבנן בקידוש, אולם מדאורייתא הוא מתחייב בקידוש רק בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, ונשאלת השאלה האם הקידוש שאדם אותו בתוספת שבת שקיבל עצמו המועיל רק מדרבנן יכול לפטור אותו מחיובו מזמן שחייב מהתורה? ועל כך כתב המרדכי שאין בכך בעיה. ולאור שיטת המרכדי מובנת גם הוראתו של הרמ"א. [נחלקו בזה הראשונים, עי' גמרא (מו"ק ד; ר"ה ט; יומא פא; וביאור הלכה סי' רס"א)].

אולם המגן אברהם (סי' רסז ס"ק א) הקשה על דברי המרדכי הנ"ל, אם מצוה דרבנן מועלת לפטור אדם חיובו מהתורה, מדוע קטן אינו יכול להוציא אדם גדול בקריאת מגילה או ברכות (עי' מגילה יט: וברכות מח; ושלחן ערוך או"ח סי' קפו).

וביאר החיי אדם (הל' שבת כלל ו) שיש חילוק בין מצות שאדם עושה לעצמו שבזה מועיל אם הוא חייב מדרבנן אף לזמן שיתחייב מדאורייתא, לבין להוציא ידי חובה אנשים אחרים.

האמרי בינה (שבת סי' יא) מיישב בתירוץ נוסף את קושיית המגן אברהם, משום שישנם שיטות רבות הסוברות שאין חיוב חינוך על הקטן עצמו אלא על אביו, אולם הקטן עצמו אינו חייב לקיים את המצוות מדין חינוך. (עי' רש"י ברכות מח, ורמב"ן ור"ן קידושין לא). וכיון שהקטן בעצמו אינו 'בר חיובא' – כלומר אינו חייב במצוה אפילו מדרבנן, לכן אינו יכול להוציא את הגדול.

כיצד חתן בר מצוה מקיים את דין ספירת העומר?

המנחת חינוך (מצוה שו) הסתפק בנידון מעניין דומה נוסף, חתן בר מצוה שנולד בימי ספירת העומר, לפי השיטות שאדם שהחסיר יום אחד מספירת העומר אינו יכול לספור יותר ולקיים את המצוה, האם חתן הבר מצוה יכול לקיים את המצוה, לדוגמא אם הוא נולד בל"ג בעומר את 32 הימים הראשונים הוא ספר רק כקטן, ואם נאמר כי ביחס לנער בר מצוה גדול, ספירה זו אינה נחשבת למצוה, שהרי נספרו ע"י ילד קטן שאינו מחוייב במצות [מהתורה או אף מדרבנן], אם כן גם בל"ג בעומר אינו יכול לספור את העומר, שהרי החסיר חלק מימי הספירה, או שמא נאמר כי גם מה שהוא קיים כקטן נחשב לקיום המצוה, והוא יכול להמשיך לספור בברכה?

חתן בר מצוה בין פסח ראשון לפסח שני, האם חייב להקריב פסח שני?

למעשה שאלה דומה נמצאת ברמב"ם (הל' קרבן פסח פ"ה ה"ז), ישנו הלכה אדם שלא הצליח מכל סיבה שהיא להקריב קרבן פסח בי"ד ניסן חייב לעשות זאת בי"ד אייר בפסח שני,  והרמב"ם כותב כי גם קטן שהגדיל בין פסח ראשון לפסח שני, חייב להקריב פסח שני, אף שבפסח ראשון היה קטן והיה פטור מהמצוות. אולם במקרה והקריבו פסח ראשון גם על קטן זה, הוא יצא ידי חובה ואינו חייב להקריב פסח שני, הרי שמצוה שהקטן קיים בקטנותו כשהחיוב הוא רק מדין חינוך, מועיל ופוטר אותו מלקיים את המצוה שוב כשהוא גודל.

אולם האחרונים האריכו לדון האם זה דין מיוחד בקרבן פסח שהפסח שהקריב הקטן פוטר אותו בגדלותו, או שהוא דין כללי בכל המצות. (ראה כסף משנה קרבן פסח פ"ה ה"ז; חידושי הגר"ח שם; מנחת חינוך מצוה י אות כה; מצוה לא; מצוה שו; קהילת יעקב סוכה סי' ב).

ברכת התורה בליל הבר מצוה

וכן תלוי בנידון זה האם בחור שנעשה בר מצוה ובירך ברכת התורה בבוקר שהיה חייב במצות רק מדרבנן, ובלילה נעשה בר מצוה והתחייב במצות מהתורה, האם צריך לברך שנית כשנעשה גדול. ולכן יש הסוברים שהנכון שיכוון בברכת אהבת עולם במעריב לפוטרו (שו"ת מהרש"ם ח"ג קכא; ושו"ת ארץ צבי סי' טז; יח).

למעשה ניתן לקרוא כבר בתחילת השבוע של הבר מצוה, אך יש הידור להקפיד לקרוא לאחר הבר מצוה. (אזמרה לשמך גליון 122).

שלחן ערוך (או"ח סי' רפה); אזמרה לשמך (גליון 122)