מהו החיוב של קריאת שנים מקראו ואחד תרגום? חלק א

מהו החיוב של קריאת שנים מקראו ואחד תרגום? חלק א

נושאי המאמר

מהו החיוב של שנים מקרא ואחד תרגום? האם יש אפשרות להחליף את התרגום בפירוש אחר כדוגמת רש"י? ומה הדין אם האדם רוצה ללמוד אבן עזרא או רמב"ן במקום רש"י? מה הדין בפסוקים שאין עליהם תרגום? ומה הדין בפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י? האם ניתן לשלב חלק מהפרשה לקרוא עם פירוש רש"י וחלקו עם תרגום? מה עדיף רש"י או תרגום? האם צריך לקרוא בפה או שניתן גם לקרוא בעיניים – בהרהור לחוד? האם צריך להבין את התרגום?

חיוב קריאת הפרשה

מלבד החיוב על הציבור לקרוא את הפרשה בבית הכנסת יש חיוב על כל יחיד לקרוא פעמיים את הפרשה מתוך החומש, וכן את התרגום. הלכות אלו קרויים בקצרה שמו"ת – ש נים מ קרא ו אחד ת רגום. ישנו רמז ידוע שכותב בעל הטורים (שמות א א) על הפסוק: 'ואלה שמות בני ישראל', כי פסוק זה הוא ראשי תיבות של המפשט הבא: ' ו אדם א שר ל ומד ה סדר [הפרשה] ש נים מ קרא ו אחד ת רגום, ב קול נ עים י שיר, י חיה ש נים ר בות א רוכים ל עולם'. הלכה זו מבוארת בשולחן ערוך (או"ח סי' רפה). במאמר זה נבאר את פרטי ההלכות של דין זה.

האם די בקריאת שניים מקרא עם פירוש רש"י?

הראשונים נחלקו האם ניתן לקרוא את  הפרשה פעמיים, ואח"כ ללמוד את פירוש רש"י במקום לקרוא את התרגום. להלכה נפסק בשולחן ערוך  (או"ח סי' רפה סעיף ב) שאם למד שנים מקרא רק עם פירוש רש"י יצא ידי חובה, אך ירא שמים יקרא גם תרגום וגם ילמד פירוש רש"י.

האם צריך ללמוד דוקא עם פירוש רש"י או שאפשר גם שאר פירושי הראשונים?

ונשאלת השאלה האם צריך ללמוד דוקא עם פירוש רש"י, או שאפשר גם שאר פירושי הראשונים, למשל אדם שמתחבר לפירוש הרמב"ן, הרשב"ם או האבן עזרא, האם יכול ללמוד אחד מהפירושים הללו במקום פירוש רש"י? דבר מצוי שאדם שכבר למד כמה שנים את הפרשה עם פירוש רש"י, וכעת רוצה להעשיר את ידיעותיו בפירוש נוסף, ולכן השנה הוא רוצה ללמוד את הפרשה עם מפרש אחר, האם הדבר מותר? והאם יוצאים בכך ידי חובה?

התשובה לכך היא שלהלכה לכתחילה יש ללמוד דוקא עם פירוש רש"י, וכפי שכתב השולחן ערוך (או"ח סי' רפה סעיף ב) בזה הלשון: 'אם למד הפרשה עם פירוש רש"י חשוב כמו תרגום'. וביאר המגן אברהם (ס"ק ג) את דבריו בזה הלשון: 'שהוא עיקר שהוא בנוי על יסוד התלמוד'. וכן במשנה ברורה (סק"ד) ביאר שרש"י מפרש את המקרא כמו שמפרש התרגום ויותר ממנו. משמע מלשונות השולחן ערוך והמגן אברהם והמשנה ברורה שיש ללמוד דוקא פירוש רש"י שהוא מיוסד על יסוד התלמוד, ורק בפירוש יחודי זה הוא יכול להיות תחליף לתרגום. [בעוד שחלק משאר מפרשי התורה הראשונים מטרתם היתה לבאר את פשוטו של מקרא, או פנים נוספות לתורה מעבר לפירוש המבואר בתלמוד, וכדי לצאת ידי חובה יש ללמוד קודם את הבסיס, שהוא הפירוש בתלמוד, ורק אח"כ ניתן להוסיף פירושים נוספים].

מאידך מקור דברי השולחן ערוך הוא מדברי הרא"ש (ברכות פ"א סי' ח) שכתב בזה הלשון: 'ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה'. ומדברי הרא"ש נראה לכאורה שבכל פירוש ממפרשי התורה היה יוצא ידי חובה, ובתנאי שהפירוש מכסה את כל תיבות התורה הנצרכות לפירוש וביאור. וכן מבואר בשו"ת הרמ"א (סי' קכט; וסי' קל). אך כאמור מדברי השולחן ערוך והמגן אברהם נראה שיש ללמוד דוקא פירוש רש"י, וכן נוקטים להלכה. (אזמרה לשמך גיליונות 79; 80).

פסוקים שאין עליהם תרגום

מה הדין בפסוק שאין עליו תרגום, כגון בשמות הערים שכבשו בני גד ובני ראובן 'עטרות ודיבון'  (במדבר לב ג), כיצד מקיימים דין שנים מקרא ואחד תרגום ?

בגמרא (ברכות ח.) נאמר: 'לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן'. כלומר בפסוקים אלו שאונקלוס לא תרגם את שמות הערים הללו, בכל זאת יש דין שמו"ת, אולם נחלקו הראשונים (שם) האם בפסוק 'עטרות ודיבן' שאין בו תרגום יקרא 3 פעמים מקרא או שדי בקריאת שנים מקרא, ויש מחמירים וסוברים שיקרא תרגום ירושלמי [ראה רש"י ותוס' (ברכות ח.) רמב"ם (הל' תפילה פי"ג הל' כה); וטור (או"ח סי' רפה); שולחן ערוך (או"ח סי' רפה סעיף א); משנה ברורה (שם ס"ק ג)].

למעשה בפסוקים אלו יש לקרוא את המקרא 3 פעמים, אולם מבחינה מעשית בחומשים שלנו כבר הדפיסו בתוך התרגום את לשון המקרא בפסוקים שאין עליהם תרגום, ולכן ניתן לקרוא את התרגום כפי שהוא וזה מכסה גם את הפסוקים שאין עליהם תרגום. אך יש מחמירים במקומות אלו לקרוא את תרגום הירושלמי. (אזמרה לשמך גיליון 80).

קריאה חלק רש"י וחלק תרגום

שאלה נוספת שיש לדון עליה היא, לללמי שנוהג כעיקר הדין מלבד שנים מקרא לקרוא או תרגום או רש"י, האם אפשר לקרוא על חלק מהפסוקים תרגום, ועל חלק אחר של הפסוקים בפרשה לקרוא רש"י?

תשובה: נראה שאפשר לקרוא על חלק מהפסוקים תרגום ועל חלק רש"י. אמנם ירא שמים יקרא גם תרגום וגם ילמד פירוש רש"י, כך שלגביו אין מקום לשאלה זו. (אזמרה לשמך גיליון 80).

קריאה בתרגום שונה מאונקלוס

שאלה נוספת היא האם אפשר לקרוא בתרגום שונה מאונקלוס, למשל תרגום התורה לשפה זרה שהלומד מבינה טוב יותר? המשנה ברורה (סי' רפה סק"ד) כתב שאין די בתרגום המילולי, ויוצאים ידי חובה דוקא בתרגום אונקלוס שהוא מוסיף דברים נוספים שאי אפשר להבינם מהמקרא בלי התרגום. ולכן יש להצמד לתרגום אונקלוס שעל תרגום זה מסרו לנו חכמים שהוא כולל את ההוספות הנצרכות לקיום הלכה זו.

אמנם מי שאינו מבין את התרגום, כתב המשנה ברורה (סי' רפה סק"ה) שאין תועלת בקריאת התרגום בלי הבנתו, ואם הוא גם אינו מבין את פירוש רש"י, שימצא פירוש המבוסס על רש"י כדוגמת 'צאינה וראינה' המתרגם את התורה לאידיש וכוללת את פירושי רש"י ומדרשי חז"ל. ולכן אדם שאינו מבין את התרגום ואינו יכול ללמוד רש"י ימצא תרגום של אדם ירא שמים שתרגם את המקרא ושילב בתרגום את פירושי רש"י ודברי חכמים הבנויים על יסוד התלמוד. אך אין יוצאים ידי חובה בתרגום מילולי של המקרא, או תרגום שנצמד רק לפשוטו של מקרא בלי הוספות חכמים בתלמוד.

מי שביכולתו לקרוא רק או תרגום או רש"י, מה משניהם עדיף?

שאלה נוספת שיש לברר אדם שיכול להספיק רק לקרוא שנים ומקרא ואחד תרגום, או לחילופין שנים מקרא ופירוש רש"י, האם יש עדיפות לבחור באחד מהם בדווקא? ואיזה מהם עדיף?

נחלקו הפוסקים בדבר, דעת המהרש"ל (יש"ש קידושין פ"ב סי' יד) שעדיף לקרוא פירוש רש"י. מאידך דעת הבית יוסף (או"ח סי' רפה) ע"פ דעת רב עמרם גאון ורב נטרונאי גאון שעדיף לקרוא את התרגום כי יש לו מעלה שניתן בסיני. אמנם המשנה ברורה (בה"ל סי' רפה סעיף ב ד"ה 'תרגום') מפקפק בזה. והשערי תשובה כתב בשם הברכי יוסף שע"פ דעת חכמי הקבלה יש להעדיף את קריאת התרגום. ולכן למעשה כל מה שיעשה הלומד הוא עושה ע"פ גדולי הפוסקים, והוא יכול לעשות כרצונו.

היוצאים ידי חובה בקריאת שנים מקרא עם רש"י, כיצד ינהגו בפסוק שאין בו רש"י?

שאלה נוספת שיש לברר היא אלו היוצאים ידי חובה בקריאת שנים מקרא רק עם פירוש רש"י, כיצד ינהגו בפסוק שאין בו רש"י? המשנה ברורה (סי' רפה סק"ה) כתב כי במקרה זה יקראו 3 פעמים מקרא, שבפסוקים אלו יקראו פעמיים מקרא ופעם אחת תרגום. ונראה שהאפשרות השניה עדיפה. (עי' שו"ת מהר"ם מינץ סי' פז). אך בפסוק שרש"י פירש רק את חלקו של הפסוק, נראה שיצא ידי חובה בקריאה של החלק שפירש רש"י, ואינו  צריך להשלים את פירוש שאר הפסוק בקריאת תרגום.

וטעם הדבר שהרי מבואר באחרונים (שו"ת מהר"מ מינץ סי' פז; משנה ברורה סי' רפה סק"ה) שפסוקים שאין בהם פירוש רש"י יקרא אותם 3 פעמים, ומשמע שחלקי פסוקים שאין עליהם פירוש רש"י לא צריך לקרוא את מקרא פעם נוספת. (ועי' ביאור הלכה סוף ד"ה 'תרגום'). יתירה מזו הרי בשולחן ערוך (או"ח סי' רפה סעיף ב) מבואר שמעיקר הדין די בפרוש רש"י ללא תרגום, והשולחן ערוך לא ציין שבמילים שאין עליהם רש"י יש לקרוא 3 פעמים מקרא, אף שזה דבר זה מצוי כמעט בכל פסוק שאין פרוש רש"י על כל מילה. ובכך שהשלחן ערוך לא ציין על כך כלום, משמע שדי בפירוש רש"י על המילים שפרשם.

אך צריך להבין טעמו של דין זה משום שאם הטעם הוא שמילים שרש"י לא פרשם מבוארים דיים, ודי לקרוא את הפירוש על המילים המצריכות פירוש, אם כן גם פסוק שרש"י לא פירשו הוא מבואר מעצמו ואינו צריך פירוש, ומדוע נפסק שצריך לקרוא אותם 3 פעמים. וצריך עיון. (אזמרה לשמך גיליון 80).

האם צריך לקרוא פרוש רש"י בפה?

שאלה נוספת שצריך לברר היא האם צריך לקרוא את פירוש רש"י בפיו, או שדי לקרוא בעינים, ויוצא ידי חובה בהרהור על פירושו של רש"י, ובכך מבין את כוונת המקרא שקרא בפיו?

בשאלה זו נראה שאם קורא רק את פירוש רש"י לבד, וסומך על כך שמעיקר הדין יוצא ידי חובה בפירוש רש"י במקום תרגום - צריך להוציא המילים בפיו, אך אם הוא ירא שמים שקורא גם פירוש רש"י וגם את התרגום נראה שדי שיקרא את פירוש רש"י בהרהור, ואינו צריך להוציא את הדברים בפיו. אמנם בכל לימוד יש עדיפות להוציא את הדברים בפיו ולא רק להרהר בהם. (אזמרה לשמך גיליון 80).

האם מי שקורא תרגום ואינו מבין מה שאומר יוצא ידי חובה?

שאלה זו תלויה בשאלה אחרת האם מי שלומד בלי להבין מה הוא קורא מקיים בכך מצות תלמוד תורה? למעשה המגן אברהם (סי' נ ס"ק ב) ובשולחן ערוך הרב (הל' ת"ת פ"ב הי"ב) חילקו בכך שתורה שבכתב יש מצוה לקרוא אף שאינו מבין את המילים, אולם בתורה שבעל פה אם אינו מבין את מה שהוא קורא אינו מקיים מצות תלמוד תורה.

לאור הדברים הללו יש לדון כעת האם התרגום שהוא חלק מהתורה שבעל פה, וצריך להבין אותו כדי לקיים הלכה זו, או שמא התרגום נחשב חלק מהמקרא והתורה שבכתב, ומקיימים מצוה כאשר קוראים אותו אף כאשר אינם מבינים את משמעותו. וראה מה שכתב החפץ חיים (ליקוטי אמרים סי' יח). להלכה נראה שצריך להבין את התרגום, אך אף אם לא הבין יצא ידי חובה. (אזמרה לשמך גיליון 80).

שלחן ערוך (או"ח סי' רפה); אזמרה לשמך (גיליונות 79; 80).