ברכת עושה מעשה בראשית באמצע התפילה והלימוד

נושאי המאמר

מה הדין אם ראה ברקים ורעמים באמצע התפילה, בפסוקי דמזרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע, תפילת העמידה, באיזה חלקי התפילה מפסיק מתפילתו כדי לברך? ובאיזה חלקי התפילה אינו מפסיק? מה יעשה אדם שרואה ברק או שומע רעם באמצע ברכת המזון? וכיצד ינהג כאשר סופת הברקים החלה לאחר שבירך את ברכת המפיל לפני השינה?

האם מברכים על ברקים ורעמים באמצע התפילה?

אדם שנמצא באמצע התפילה האם יפסיק מתפילתו כדי לברך על הברקים והרעמים, או שמא אין להפסיק באמצע התפילה לשם כך? להלכה נפסק שמברוך שאמר בתחילת פסוקי דזמרה עד סוף תפילת העמידה אין להפסיק בדברים אחרים, ונשאלת השאלה האם מותר להפסיק כדי לברך על ברק ורעם.

תשובה: הדבר תלוי באיזה חלק מהתפילה האדם נמצא, אם האדם נמצא בפסוקי דזמרה אף שהוא באמצע הפרק יפסיק ויברך מיד. אולם אם הוא נמצא בקריאת שמע או ברכותיה, אז הוא יפסיק רק הפרקים, כלומר בין ברכה לברכה, או בסוף פרשה בקריאת שמע. אך בשחרית בין גאל ישראל לתפילת העמידה אין להפסיק. [בין ברכה ראשונה לשניה, ובין שניה ל'שמע', ובין 'שמע' ל'והיה אם שמוע', ובין והיה ל'ויאמר', ובתפילת מעריב בין גאל ישראל להשכיבנו, או בין השכיבנו לתפילת העמידה]. בתפילת העמידה אין להפסיק כלל.

וביאור הענין הוא שישנם מקומות בתפילה שהתירו להקדים שלום לאדם שחייב בכבודו, ויש מקומות שהתירו להקדים שלום מפני היראה, כלומר להקדים שלום לאדם שירא ממנו, הן אדם שהלכתית הוא חייב שיהיה מוראו עליו, כגון אביו, רבו, מי שגדול ממנו בחכמה, מלך [אף שמדובר שאנשים כשרים וישרים שלא יעשו לו מאומה אם לא ישאל בשלומם מחמת שהיה עסוק בתפילה], והן אדם שהוא מקדים לו שלום מפני שהוא אלים והוא מפחד שאם לא ידרוש בשלומו הוא יתנכל לו. להלכה נפסק (שו"ע או"ח סי' נא סעיף ה; סי' סו סעיף א) שבאמצע מזמור בפסוקי דזמרה, או באמצע ברכה מברכות קריאת שמע, או באמצע פרשה בקריאת שמע אין להפסיק אולם מותר להקדים שלום מפני היראה. [הלכות אלו נאמרו מעיקר הדין, אולם למעשה בימינו אין מפסיקים כלל לדרוש בשלום חברו באמצע התפילה, כיון שאנשים שאנו חייבים בכבודם ובמוראם מוחלים על כך ואינם מקפידים על כך (משנה ברורה סי' סו סק"ב)].

המשנה ברורה (סי' סו ס"ק יט) כתב שבמקום שמותר לשאול בשלום בשר ודם בודאי שמותר להקדים שלום לבורא עולם, ולכן אם הזדמן לפניו ברכת ברקים או רעמים חובה עליו להפסיק ולברך. אולם הביא המשנה ברורה שהתבואות שור אליה רבה חיי אדם ואחרונים נוספים חולקים על סברא זו וסוברים שבאמצע הפרק בקריאת שמע וברכותיה כיון שהוא עסוק בשבחו של מקום אין מקום לעבור לעסוק בשבח אחר של המקום, ואין בכך זלזול בכבוד המקום שאינו עוסק בשבח זה כיון שהוא עסוק בשבח אחר.

אולם נראה שכל זה אמור דוקא באמצע ברכה או פרשה בקריאת שמע, שאסור להפסיק לשום דבר שבקדושה כגון אמן על ברכת חברו אלא לאמן יהא שמיה רבה בקדיש, קדושה ומודים וברכו, שהם שבחים חמורים יותר, ובזה יש מקום לדון האם במקום שעל על האדם חיוב לעסוק בשבח של מעשה בראשית, האם יפסיק ויעסוק בכך, או שלא. אולם באמצע מזמור בפסוקי דזמרה שמפסיק לכל שבח של הבורא, ועונה גם אמן על ברכת חברו, פשוט שחייב לברך ברכת ברק או רעם שהתחייב לשבח את הבורא בראיית ושמיעת תופעת טבע זו. (ע"פ אזמרה לשמך גליון 79).

האם מברכים על ברק ורעם לאחר ברכת 'המפיל'?

שאלה נוספת היא אדם שהתכונן לשינה ובירך ברכת 'המפיל' וראה ברק או שמע רעם, האם יברך כעת, או כיון שאין לדבר בין ברכת המפיל להרדמות, לכן אין לברך?

תשובה: אין לברך, אולם מי שכן מברך יש לו על מי לסמוך. למעשה הרמ"א (או"ח סי' רלט סעיף א) כתב שאסור לדבר אחרי קריאת שמע, והביא לכך רמז ממה שנאמר בפסוק (תהילים ד ה): 'אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה', ונלמד מהפסוק שלאחר האמירה על המיטה יש לשתוק. ונשאלת השאלה האם הדבר הוא רק ענין לכתחילה, או שמא הוא איסור גמור, משום שבירך על השינה ברכת המפיל, ואם ידבר נמצא שהוא מפסיק בין ברכת המפיל לשינה, ואז הברכה היא לבטלה, כפי שאם אדם הפסיק בין הברכה לאכילה לא יצא ידי חובה והברכה לבטלה?

הביאור הלכה (סי' רלט סעיף א ד"ה סמוך) הביא את דעת החיי אדם שאין חשש ברכה לבטלה בברכת המפיל, משום שהברכה אינה על השינה האישית של המברך שהוא עומד לישון, אלא ברכה כללית על השינה המרעננת ומחדשת את האדם, וזמן הברכה הוא בלילה לפני השינה, אולם גם אם לא ירדם אינו ברכה לבטלה משום שהודה לבורא על מציאות השינה בעולם הנותן לאדם כח להתרענן ולהתחדש. אולם הביאור הלכה נחלק על כך משום שנוסח הברכה הוא 'המפיל חבלי שינה על עיני', ומשמע שהוא ברכה על השינה האישית העומדת ליפול על המברך, ולכן אם יפסיק ביניהם יהיה ברכה לבטלה.

ולכן כאשר הזדמן לאדם לאחר ברכת המפיל מצוה עוברת שאם לא יקיימה מיד לא יוכל לשוב ולקיימה, כגון ברכת 'אשר יצר' או ברכה על ברק או רעם, לדעת החיי אדם כיון שהוא רק ענין לכתחילה שלא לדבר, במקרה זה שהוא יפסיד את המצוה יש לברך או לקיים את המצוה, אף שמפסיק בין ברכת המפיל לשינה.  אולם לדעת הביאור הלכה כיון שאם יברך יגרום שברכת המפיל תהיה ברכה לבטלה, אין לברך ולגרום בכך שברכה אחרת תהיה לבטלה, וכפי שאדם שראה ברק בין ברכת המוציא לאכילת הלחם אינו מברך, גם במקרה שלאחר מכן לא יוכל לברך שוב על הברק.

ולכן הלכה למעשה אין לברך, אולם מי שמברך יש לו על מי לסמוך. (אזמרה לשמך גליון 79).

האם מפסיקים באמצע ברכת המזון לברך על ברקים ורעמים?

אדם שראה ברק או שמע רעם באמצע ברכת המזון, האם יפסיק ויברך? והאם יש הבדל בין ברכה לברכה בברכת המזון?

תשובה: אין להפסיק כלל בברכת המזון בכל מקום בברכה עד אל יחסרנו. אולם לאחר אל יחסרנו באמירת הרחמן שהוא בקשות לאחר הברכה ואינה חלק מברכת המזון יש להפסיק ולברך.

וטעם הדבר, לפי שפסק השלחן ערוך (או"ח סי' קפג סעיף ח) שאין לשאול או להשיב באמצע ברכת המזון בין מפני היראה ובין מפני הכבוד משום שדינה כתפילת העמידה, ומבואר מכך שלגבי דיני הפסקות דינה כתפילת העמידה לכל דבר, ולכן אף לענין ברכת ברקים ורעמים אסור להפסיק. וכן כתב בכף החיים (סי' קפג ס"ק מה) שמבואר מדברי השלחן ערוך שלגבי דברים שבקדושה דינו כתפילת העמידה שאין להפסיק בה לשום דבר, אך החזון איש (או"ח סי' כח סק"ג) הסתפק האם לגבי עניית דברים שבקדושה דינה כתפילת העמידה. אולם להלכה אין להפסיק. (אזמרה לשמך גליון 80).

האם צריך להפסיק באמצע הלימוד לברכת ברקים ורעמים?

ונשאלת השאלה האם צריך להפסיק באמצע הלימוד לברכת ברקים ורעמים?

תשובה: כיון שחובה לברך ברכות אלו, וכפי שכתב המשנה ברורה (סי' רכג סק"ז), ומאידך חובה לברך מיד בתוך 2-3 שניות מראית הברק הראשון או שמיעת הרעם הראשון, משום שאם ימתין יפסיד את הברכה על ברק ורעם זה, (נודע ביהודה קמא או"ח סי' מא; משנה ברורה סי' רכז ס"ק יב) לכן חייב להפסיק מלימודו, וכפי שמבואר בגמרא (מו"ק ט:) שחייב להפסיק מלימודו לכל מצווה עוברת [שאם יקיימו אותה כעת ולא יוכל לקיים אותה לאחר לימודו]. (אזמרה לשמך גליון 79).

שו"ע (או"ח סי' רכז; סי' סו); אזמרה לשמך (גליונות 79-80).