דיני ברכת ברקים ורעמים

נושאי המאמר

מאמר זה עוסק בדיני ברכת ברקים ורעמים? מה מברכים עליהם לכתחילה? ואיזה ברכה פוטרת בדיעבד? האם הוא חובה לברך או שיכול לברך אם רוצה לזכות בברכה? כיצד מברכים ברכה זו בעמידה או בישיבה? מתי אדם חייב לברך כמה פעמים ביום אחד? ומתי אין לברך יותר מפעם אחת? ומה הדין בסופה מתמשכת לאורך כמה ימים? כמה זמן לאחר הראיה או השמיעה ניתן לברך? האם מברכים רק על ראית הברק או גם על הבזק אור?

מה מברכים על ברקים ורעמים?

חכמים תיקנו ברכה על שמיעת רעם או ראית ברק, קיימות שני ברכות אחת 'עושה מעשה בראשית' והיא ברכה מברכים על כל תופעה מופלאה בבריאה המעוררת את האדם להזכר במעשה בראשית. ברכה נוספת שניתן לברך הוא 'שכוחות וגבורתו מלא עולם', וביאר המשנה ברורה (סי' רכז סק"ז) בשם האבודרהם שכוונת הברכה היא להודות לבורא שנתון כח לטבע להראות את כח יוצר העולם במעשה בראשית כדי שיפחדו ממנו.

למעשה ברכות אלו מברכים גם על עוד סדרה של אירועים כגון ראית כוכב השביט, רעידת אדמה, רוחות סערה קיצוניות.

מעיקר הדין אפשר לברך בין 'עושה מעשה בראשית' ובין 'שכוחו וגבורתו מלא עולם', ויכול לברך גם על הברקים וגם על הרעמים את אותה הברכה – או 'עושה מעשה בראשית' על שניהם, או 'שכוחו וגבורתו מלא עולם' על שניהם. (שו"ע או"ח סי' רכז סעיף א).

המנהג הוא שמברכים על הברקים 'עושה מעשה בראשית' ועל הרעמים 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'. הט"ז (או"ח סי' רכז סק"א) ביאר את טעם המנהג, שע"י הרעמים נראה גבורתו של הקב"ה יותר מברק, ולכן מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם על הרעמים.

כאמור כל אחת מהברכות שייכת גם על ברקים וגם על הרעמים, רק כדי שלא יברכו פעמיים אותה ברכה, לכן נהגו לברך על הרעמים 'שכוחו וגבורתו'.

מהו מראה הברק המחייב ברכה?

נידון נוסף שיש לברר הוא, לעיתים נראה מראה הברק בבירור, ורואים בשמים את צורת הזיגזג, מאידך לעיתים נראה רק הבזק אור, האם צריך לראות את גוף הברק או שדי כשרואה את אור הברק לבדו? יתירה מזו יש לברר כאשר בחוץ מסתבר שנראה ברק בצורה של זיגזג מלא, אולם כיון שלא ראה את השמים אלא היה בחדר, או שהחלון עמום, ולכן ראה רק הבזק אור, האם גם על כך הוא מברך?

נראה שדי שרואה את אור הברק, ואף אם רואהו דרך חלון עמום, וכן כשרואה את האור בתוך ביתו, ואינו צריך לראות את גוף הברק. (אזמרה לשמך גליון 80).

האם יש חיוב לברך על ברקים ורעמים ?

ונשאלת השאלה האם ברכות אלו הם חובה על האדם, וכאשר הוא רואה תופעות טבע אלו הוא חייב לברך, או שמא הם רשות ואם ירצה לנצל תופעת טבע זו כדי לזכות במצוה להודות בכך לבורא הרשות בידו, אך אם אינו רוצה להתפנות מעיסוקיו לכך אינו חייב?

תשובה: ברכות אלו הם חובה, כפי שכתב השלחן ערוך (סי' ריח סעיף ג) שכל ברכות הראייה הם חובה. מאידך הרמ"א (או"ח סי' רכג סעיף א) כתב כיון שברכת שהחיינו והטוב ומטיב הם רשות ולא חובה התפשט שמקילים בכל ברכות הראיה. אמנם המשנה ברורה (סי' רכג סק"ז) כתב שאין הכוונה שאכן המנהג שנהגו להקל הוא כדין, אלא שהרמ"א כתב שרק בשהחיינו מצינו בגמרא שהוא רשות ולא חובה, ולכן הקילו בברכה זו, אולם בקרב המון העם התפשט מחמת זאת בטעות להקל אף בשאר ברכות הראיה, אולם האמת היא שרק שהחיינו והטוב והמטיב הם רשות. יתירה מזו המשנה ברורה (בה"ל סי' רכג סעיף א) כתב שאף בברכת שהחיינו והטוב והמטיב דעת פוסקים רבים נחלקו על הרמ"א וסוברים שאף שהחיינו והטוב והמטיב הם חובה, ורק על דלעת חדשה שאינו שמחה כה גדולה, נאמר בגמרא שהוא רשות.

האם צריך לברך מיד לאחר שמיעת הרעם וראיית הברק הראשון?

כאשר אדם רואה כי סופת ברקים מתקרבת, האם הוא חייב לברך על הברק והרעם הראשונים, או שאם הוא טרוד הוא יכול להמתין שיתפנה ולברך על אחד מהברקים והרעמים הבאים בסופה?

תשובה: הנודע ביהודה (קמא או"ח סי' מא) פסק שחובה על הברק והרעם הראשונים, וביאר את דבריו משום שחובה לברך על כל שמיעת רעם וראיית ברק, אלא שכאשר מברכים על הברק והרעם הראשונים הברכה חלה גם על כל הברקים והרעמים שבהמשך הסופה היום, אולם אם בירך באמצע הסופה הברכה חלה רק על הברקים והרעמים מרגע הברכה והלאה, ונמצא שלא בירך על הברקים והרעמים הראשונים, והוא הפסיד את הברכה על ברק ורעם זה, ולכן חובה לברך לאחר שמיעת הרעם וראיית הברק הראשון.

האם צריך לעמוד בברכת ברקים ורעמים?

האם חובה לעמוד באמירת ברכה זו, או שאדם שיושב כאשר הוא רואה את הברק או את הרעם יכול להמשיך לשבת ולברך בישיבה?

תשובה: ברכה זו נאמרת בישיבה ואין צריך לעמוד. וראיה לדבר ממה שמצינו (סנהדרין מב.) שברכת קידוש לבנה נאמרת בעמידה כמו הקבלת פני שכינה, ומשמע שבלי זה אין צריך לעמוד בברכות השבח. וכן כתב הפרי מגדים (סי' תלב משב"ז סק"ג) שלא צריך לעמוד. וראה דעת היעב"ץ (מור וקציעה סי' ח ד"ה יתעטף; סידור היעב"ץ הל' ברכות השחר) בענין. (אזמרה לשמך גליון 79).

כמה פעמים מברכים באותו יום?

שאלה נוספת שיש לברר הוא כמה פעמים מברכים על ברק ורעם, האם כאשר יש סופה אחת מברכים פעם אחת ללא קשר לאורך הסופה, או שביום אחד מברכים פעם אחת?

תשובה: כאשר אדם בירך על ברק או רעם הרי הוא פוטר בברכה זו את כל הברקים והרעמים שיראה במשך סופה זו היום, אולם אם נגמרה הסופה והתחילה סופה חדשה יש לברך שוב אף שזה באותו יום. (שו"ע סי' רכז סעיף ב). במקביל אם יש סופה הנמשכת מספר ימים, יש לברך על כל יום בפני עצמו אף שהכל סופה אחת. (משנה ברורה סי' רכז סק"ח). הגדרת סופה אחת הוא כל זמן שנשארו עננים בשמים, אף שהם התפזרו והם קצת כאן וקצת שם, ורק אם השמים היו בהירים ללא עננים נחשב סופה חדשה. (משנה ברורה סי' רכז סק"ח). והגדרת יום חדש הוא כאשר קם בבוקר לאחר הלילה (מאמר מרדכי סי' רכז סק"ג; כף החיים סי' רכז ס"ק יב).

בירך על ברקים ותוך כדי דיבור שמע רעמים (או להיפך) האם הברכה פוטרת את שניהם?

כאשר אדם ראה את הברק ובירך ובתוך 2-3 שניות מהברכה שמע את הרעם, או אדם שלא ראה את הברק הראשון אלא רק שמע את הרעם, אולם בתוך 2-3 שניות מהברכה ראה ברק נוסף, נחלקו הפוסקים האם נפטר בברכה הראשונה, ולמעשה לא יברך שוב.

ביאור הענין הוא שהרי להלכה בין ברכת עושה מעשה בראשית ובין ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם פוטר בין הברק ובין את הרעם, ולכן במקרה שראה ברק, ומיד אח"כ שמע את הרעם, פשוט שעליו לברך רק ברכה אחת בלבד. אולם במקרה ובירך על הראשון ועדיין לא ראה את השני בזמן הברכה, דעת הגר"ח צאנזר (הג' לשו"ע סי' רכז) שצריך לברך גם את הברכה השניה, כיון שבתחילת הברכה התכוון רק על מה שראה או שמע כבר, ואם כן אם בירך על הברק לא פטר את הרעם ולהיפך.

אמנם דעת החיי אדם (כלל סג אות ז) שאם הרעם בא תוך כדי דיבור [2-3 שניות] לאחר הברק לא יברך עליו. ונראה שדעת החיי אדם אינו דוקא אם שמע את הרעם תוך כדי דיבור מהברק, אלא אפילו אם תוך כדי הברכה או אף תוך כדי דיבור מהברכה שמע את הרעם, הברכה חלה על הרעם.

ודוגמא לדין זה מצינו בדיני קריעה (נדרים פז.) – ישנו חיוב כאשר אביו נפטר לקרוע את בגדיו - אך אם אדם היה סבור שאביו נפטר וקרע קריעה, והרופא אמר לו שבזמן הקריעה אביו עדיין היה חי, והוא נפטר רק בתוך כדי דיבור לאחר הקריעה, קיים את חיוב הקריעה על אביו, ואינו חייב לקרוע שוב. אולם אם אביו נפטר לאחר 2-3 שניות מהקריעה, לא קיים את החיוב, וחייב לקרוע שוב על אביו. וראה בשערי יושר (שער ה פרק כב) ביאור הענין בהרחבה, שהשלמת המעשה או הברכה הוא רק לאחר תוך כדי דיבור מהמעשה, כלומר שהמעשה נשלם רק 2-3 שניות לאחר עשייתו, ולכן הוא מתייחס גם לדברים שקראו בזמן זה, ומאידך ישנם מצבים שונים שתוך כדי דיבור האדם יכול לחזור בו מהמעשה. (אזמרה לשמך גליון 80).

האם ניתן לברך לאחר שעברו 2-3 שניות מראית הברק או שמיעת הרעם?

שאלה נוספת שיש לברר כמה זמן לא יברך עוד והפסיד הברכה? בענין זה דעת הט"ז שהוא יכול לברך גם אם עברו כבר 2-3 שניות מראית הברק או שמיעת הרעם, אך הרבה אחרונים נחלקו עליו, וסברו שניתן (ס"ק יב) לברך רק בצמוד לראיה או השמיעה, ועד 2-3 שניות לאחר מכן. והכריע המשנה ברורה (סי' רכז בכדעות אלו שאם עברו 2-3 שניות מהראיה או השמיעה אין לברך על ברק או רעם זה, אולם אם בהמשך הסופה יהיו ברקים ורעמים נוספים ניתן לברך עליהם.

שו"ע (או"ח סי' רכז); אזמרה לשמך (גליונות 79-80).