תובנה בחינוך מפרשת חיי שרה - לנפנף בצלקת-עוצמתי.

- הבן התלמיד הניצב מולי - מיהו?

- מה אני מצפה ממנו?

- מה הוא באמת צריך ממני, כהורה וכמחנך?

- מה הם החשבונות האישיים שלנו בחינוכם? האם הם נכנסים לנו בחיים, ומטים אותנו קצת לכיוון אחר, או לא?

שאלות מהותיות!!!

"שילמתי מחיר"?

סיפר לי אב בית שמתגורר עם משפחתו בפנימיה לנוער מתמודד שהוא שילם מחיר כבד על עבודתו עם בני הנוער, היות ואת בנותיו לא קיבלו לסמינרים הנחשבים טובים, לטענת ההנהלה כיון שההורים מתעסקים עם נוער מסוג זה בהכרח שהדבר השפיע על אופי הבית ועל חינוך הבנות.

"למעשה", הוסיף בחיוך מריר, "בדיוק הפוך! כיון שאנו מגדלים נוער כזה ומטפלים בבעיותיהם, ילדיי הבינו את המגרעות שבדבר ולכן יצאו חסינים מפגעים רוחניים הרבה יותר מאחרים".

נר לכל ילד

עוד הוסיף לספר לי שבכל ערב שבת הם מדליקים נר כנגד כל אחד מהילדים הללו. מעשה זה נחרט עמוק בליבם ובנפשם של בני המשפחה וכך הם הפנימו עד כמה חשוב להוריהם כל נשמה יהודית (מלבד מה שהדבר עשה רושם גדול על נשמותיהם של הנערים עצמם).

את יסוד הדברים למדנו מאברהם אבינו.

הרבה טרחו המפרשים לבאר את שהתחולל במוחו של עפרון החיתי אשר בן רגע שינה דעתו וגישתו בעניין מכירת מערת המכפלה, החל מההצהרה על נתינתה במתנה עד דרישת סכום עתק בשקלי כסף עובר לסוחר, שינוי כה קוטבי בזמן קצר מאוד.

אך נתבונן נא בדעתו ובחשיבתו של אברהם אבינו כקו מנחה בקיום של יהודי המשועבד לקונו. כאשר שרה נלקחה לבית פרעה, ופרעה נותן לאברהם צאן ובקר גמלים וחמורים, כסף וזהב, אברהם נוטל את המתנות ללא התנגדות. גם כאשר שרה נלקחת לבית אבימלך, וקרה מה שקרה, אומר אבימלך לשרה "הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עיניים", גם כאן אברהם לוקח את הממון ואינו מנסה לסרב, אולם כאשר מלך סדום רוצה להעניק לאברהם, באומרו לו "תן לי הנפש והרכוש קח לך", כאן כבר אברהם מתנגד נחרצות "הרימותי ידי לאל עליון וכו' אם אקח מחוט ועד שרוך נעל ולא תאמר אני העשרתי את אברהם", מדוע? מה פשר השינוי?

אמנם, מערך השיקולים של אברהם אבינו מתנהל מול יסוד אחד, מה שעומד מול עיניו הוא השאלה - מה רצון ה'? כיצד בפעולתי אגרום לקידוש ה' בעולם? כאשר פרעה ואבימלך נותנים - הוא לוקח, כי הוא מבין שדרך זה ילמדו העולם מה עונשו של מי שמזיק או מציק לאדם ישר והגון, שניזוק ואף צריך לשלם, למען יראו וייראו כי יש דין ויש דיין. ואולם ממלך סדום הוא אינו לוקח בשום פנים ואופן, כיון שאם יקח יחשבו שכל מלחמתו עם המלכים היתה בעבור בצע כסף, והוא הרי נלחם עמהם רק כדי להציל את לוט, ולשם שמים עשה.

לכן גם שילם לעפרון 400 שקל כסף בשמחה, ללא שהעלה בפניו תהייה על רצונו הראשוני, כיון שאם כך גלגלה ההשגחה שאצטרך לרכוש את הקרקע בקנין כסף מלא הרי שזה דבר הטוב ביותר עבורי, וכן בכל דבר עליי לראות את רצון ה'. הא - ותו לא!

היהודי עם הצלקת

היה זה לפני כ-25 שנה. יהודי שעלה מרוסיה והתגורר בת"א, נהג לשבת שעות בבית הכנסת בזמן השיעורים הקבועים שנמסרו שם כשאצבעו תחובה בתוך כרך גמרא עב כרס, אולם לא היה נראה שהוא מבין משהו.

אך אי אפשר היה להתעלם ממנו כיון שעל ידו החשופה נראתה צלקת גדולה ועמוקה ובהחלט מוזרה, בנוסף, גם על פניו וצווארו היו צלקות משונות.

ראינו אותו בתור ילדים, אך תמיד נרתענו לאחור.

אך לימים הסיפור שלו נחשף...

הוא חי ברוסיה תחת המשטר הקומוניסטי האכזר. יום אחד נקלע לסיטואציה קשה ביותר, היה זה בסוף היום כאשר ישב לשתות כוס בירה באחד מהפונדקים בעיר. במרכז הפונדק ישבה קבוצת אנשים שהיו ממנהלי "המאפיה הרוסית" שהמשטרה ניהלה אחריהם מצוד מזה תקופה ארוכה, ולאחר מידע מודיעיני הגיעו כוחות משטרה ופשטו על המקום לעצור את הקבוצה. במקום התפתחה תגרה שכללה אלימות קשה כשאותו יהודי מוצא את עצמו בלב המהומה מוכה וחבול. הוא ניסה להתנגד ולהסביר שאין לו קשר לקבוצה אך ללא הועיל, השוטרים הפליאו בו את מכותיהם כשהם משתמשים בסכינים שחרצו את עורו וחבלו בגופו, וכך הותירו בו את רושם הצלקות. אחרי שנעצר וזומן לחקירה הסביר שוב ללא הרף שהוא אינו קשור כלל לכל הפרשה, אך הטיעון שבו השתמשו שוב ושוב קבע: "אם אתה שם - אתה שייך להם"!

"משפט זה מלווה אותי כל חיי", סיפר, "לימים, כשהגעתי ארצה, הבנתי שאני לא יודע ללמוד תורה אך החלטתי להיות בשיעור ולעקוב אחרי הגמרא, למרות שאיני מבין, כיון שאני אומר לעצמי, "אם אתה נמצא כאן - אתה שייך לכאן"!

"כשאגיע לבית דין של מעלה ויתבעוני למה לא ידעתי תורה, אוכל לכל הפחות לנפנף בצלקות שבידי ולומר: רבש"ע, הרי אם אני נמצא שם - אני שייך לשם, והשתדלתי גם להיות בשיעורי הדף היומי ואכן להיות שייך לשם, אני באמת לא יודע תורה ולא מבין תורה, אבל אני שייך לשם"!

כמחנכים, לעיתים אנו אומרים לעצמנו שאיננו מבינים מה תלמיד פלוני עושה כאן, איזו תועלת תצמח ממנו? ומה הוא מתקדם? ועוד כל מיני תהיות על מצבו, אולם אסור לנו לשכוח שהוא חלק מתוך מכלול שלם הנקרא "עולם התורה", הוא חלק מלגיונו של מלך, ואם הוא נמצא שם - הוא שייך לשם!!!

וברור אף לכל מתבונן שבמהלך השנים ישנם רבים אשר חשבנו עליהם את המחשבות הנזכרות, ולבסוף ראינו שהגיעו גבוה.. ורחוק...

הרב מיכאל זכריהו

מנהל רוחני בישיבה הגדולה תורת דוד ויו"ר ארגון לגיונו של מלך