תובנות בחינוך מפרשת בראשית - כשאין לי את ה"כלי"

- מה עושים אותו / איתה? המבוי סתום! לא מוצאים את "הכלי" היעיל!

- מה מקום יש בעולם לאותם אלו שלכאורה לא נראה שהעולם זקוק או צריך להם, כביכול? או שאפילו מפריעים ומזיקים לו?

- האם יש כאלו שאפסה התקווה מהם?

- כולם נרתעים רק מהזכרת שמו של מלאך המוות, האם אפשר לומר שמלאך המוות הוא דבר "טוב" או אפילו "טוב מאוד"?

על כך ועוד במבט מופלא ובהיר בפרשתנו:

על כל הנבראים שנבראו בחמשת ימי הבריאה הראשונים נאמר שהם טובים - "וירא אלוקים כי טוב", אך על הנבראים של היום השישי, בו נברא האדם, נאמר "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" (בראשית א, לא).

וביאר האור החיים הקדוש כי הסיבה לדבר היא מפני שהאדם הוא הנותן את המשמעות לכל הבריאה, וז"ל: "פירוש, באמצעות בריאת האדם נראה מעשהו בכללות כי טוב הוא, כי אם אין אדם - מה תועלת בכל התיקון ובכל הבריאה וצמחי האדמה, כי אין הבחנת טובה ניכרת אלא באמצעות האדם, כי אליו יוכר ויובחן הטוב ויודה למטיב".

ומבואר בדבריו הקדושים, שתכלית כל הבריאה כולה היתה בשביל בריאת האדם, וכל תכלית בריאת האדם כדי שיבוא להודות לפני הקב"ה על כל הטוב שבבריאה.

ונראה שהוקשה לאוה"ח הקדוש מדוע חזרה התורה שוב לומר "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", הרי על כל הבריאה כולה - מלבד האדם - כבר נאמר "וירא אלוקים כי טוב"? ומדוע אפוא היה צריך לחזור ולכפול "את כל אשר עשה"?

ועל כך ביאר שכל תכלית ומהות הבריאה מוגדרת כדבר "טוב" רק לאחר בריאת האדם אשר לו ורק לו היכולת, החכמה והתבונה, להבין את הטוב שנמצא בכל דבר שקיים בבריאה, ועל כך תבוא ההודאה לאותו שהיטיב עמו. אלא שעל האדם קרא הבורא "והנה טוב מאוד", והשאלה - מדוע?

על כך ביאר האוה"ח "כי בשעת בריאת האדם הביט ה' בצדיקים (ב"ר ח, ד) והוא אומרו "וירא, והנה טוב" שהם הצדיקים. והגם שהביט ברשעים, גם להם הכין ועשה תיקון לבריאתם והוא אומרו "מאוד". ואמרו ז"ל (זוהר ח"ב סח, ב) 'מאוד' – זה מלאך המוות שבאמצעותו נתקנים הנבראים הנוטים מדרך השכל". עיי"ש.

הנה מבואר מדבריו הנפלאים שלכל אדם, אפילו הרשע ביותר, יצר הבורא מסלול, דרך, תיקון, מהות ותכלית לבריאתו כאן בעוה"ז, שהרי גם לפסגת הרוע הנקראת "מלאך המוות" יש מהות ותכלית, להשיב את הברואים לבוראם ביראתם ממנו. וגם לאותו נברא אשר נראה או נקרא בפי בני אדם - רשע, ריק, מקולקל או חסר תוכן, יש את היכולת והתפקיד לראות את הטוב שבכל דבר שברא הבורא בבריאה כי בעבורו נברא, ועליו - ורק עליו - נאמר "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד".

שמעתי מת"ח מובהק אחד שהיה נוכח בבית מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בעת שנכנס אליו יהודי ממורמר ומתוסכל על כך שהוא נכשל בעברות חמורות שאין הדף סובלן ואינו מוצא מזור לנפשו.

שמע הגראי"ל והגיב: "וזהו"?

וכשהלה הביע את תמיהתו, שאל שוב: "וזהו"?? וביאר כוונתו, האם זה בלבד כל מה שאתה עושה?[כאשר המכוון בדברים לשאול האם אתה עושה גם דברים טובים] ולאחר שזה הבין, השיב: "לא! אני עושה עוד דברים". ואז הושיט לו מרן הגראי"ל את ידו ופטרו לשלום.

לימים העיד אותו יהודי שאף שהסתובב אצל פסיכולוגים ורופאי נפשות רבים, אף אדם לא הועיל לו כמו אותה מילה אחת שאמר לו מרן הגראי"ל שפעלה בנפשו רושם בל יתואר וגרמה לו למהפכה של ממש, בהבינו שבעצם עליו להתבונן גם בטוב שהוא פועל ולא לקרוא לעצמו רשע גמור שאז ממילא עולה בו ההבנה שכביכול אפסה תקוותו ח"ו.

למדנו מכאן, הורים ומחנכים יקרים:

א. כל הבריאה נבראה עבור כל יהודי, ללא יוצא מן הכלל, ואפילו רשע גמור.

ב. עד כמה שהדבר נשמע פרדוקסאלי, אבל גם מלאך המוות הוא "טוב", ואפילו "טוב מאוד".

ג. לכל יהודי, בכל גיל שהוא, יש תפקיד גדול, ייחודי ומשמעותי בבריאה המיועד רק לו. ועל כן מדי פעם יש לעודדו בכך שיש לו תפקיד גדול בעולם שאותו הוא מממש כבר היום.

ד. גם אם כהורה או מחנך לא מצאתי את הכלי הנכון לחדור לליבו, ולכוונו ולהדריכו אל נכון, אך ודאי שהוא קיים.

ה. והחשוב ביותר - ללכת תמיד עם ההרגשה והאמונה שהבורא כבר סלל לו דרך, שהרי "הביט ברשעים, וגם להם הכין ועשה תיקון לבריאתם" כלשון האוה"ח הקדוש, עצם האמונה בזה תייצר אמון נפלא בנער, וללא ספק שתשפיע עליו רבות.

הרב מיכאל זכריהו

מנהל רוחני בישיבה הגדולה תורת דוד ויו"ר ארגון לגיונו של מלך