פרשת ויקרא - בעניין טבילת מצה במלח

א' גוטן ערב שאבאעס.

הפרשה מדברת בענין הקרבנות ועבודת המקדש. ברצוני בעזה"י להביא ענין שהוא מסביב עבודת הקרבנות, ואנו נוהגים עדיין בזה בביתנו: שכמו שבבית המקדש היו טובלים האיברים במלח, כך גם על שולחננו אנו שמים מלח וטובלים בו את הלחם קודם האכילה.

בפרשה כתוב: (ויקרא פרק ב, יג) "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח".

אנחנו יודעים שכל השנה אנו נוהגים להטביל את הלחם במלח. אז למה בליל הסדר בני אשכנז לא טובלים את המצה במלח? מה ההבדל מכל השנה?

קודם נקדים את המקור והסיבה לכך שטובלים את הלחם במלח, שכן יש כאן למעשה שני עניינים:

• מדוע טובלים את הלחם במלח?
• מדוע צריך שיהיה מלח על השולחן?

הסיבה שאנו טובלים את הלחם במלח היא כדי שהפרוסה שעליה אנו מברכים תהיה פרוסה טעימה, כדרך אכילת לחם. וכך לשון המשנה ברורה סימן קס"ז ס"ק כ"ז: "כדי שתהא נאכלת בטעם משום כבוד הברכה".
לכן כותב השולחן ערוך שאם הלחם נקי או כבר מטובל, אין צורך לטבול אותו במלח, מפני שהוא כבר טעים. לפי זה, הלחם של היום נחשב נקי וטעים גם בלי מלח, ולכן מעיקר הדין אין חובה לטבול את הלחם במלח מטעם זה.
אולם מכל מקום אנו נוהגים לטבול את הלחם במלח, על פי מה שמובא בקבלה, שזה כדי להמתיק את הדינים, וכמבואר במגן אברהם בסימן תע"ה ס"ק א'.
למה שמים מלח על השולחן
הסיבה ששמים מלח על השולחן היות שהוא דומה למזבח, ומה שהמזבח מכפר כך גם שולחנו של אדם מכפר, וכמובאר במסכת ברכות דף נ"ה. ולכן צריך שיהיה על השולחן מלח כמו שהיה על המזבח.
ומוסיף הרמ"א שהאכילה של אדם היא כקרבן, ומסביר המשנה ברורה ס"ק ל"א היות שאדם אוכל כדי לחזק את כוחותיו, ועל ידי זה יהיה בריא וחזק לעבודת ה'.
ועוד סיבה למה צריך מלח על השולחן: שבזמן שבין הנטילה לבציעת הפת המסובים צריכים שמירה מפורענות. למה? מסביר המשנה ברורה ס"ק ל"ב בשם המדרש, שבזמן שהמסובים ממתינים זה לזה עד שיטלו ידיהם, והם בלא מצוות באותו זמן (שהרי אסור לדבר או לעשות איזה מעשה), באותו זמן השטן מקטרג עליהם, וברית מלח מגן עליהם.
רואים מכאן את החשיבות שיהיה מלח על השולחן בזמן האכילה, עכשיו נוכל להבין יותר טוב את ההלכה לגבי השאלה האם טובלים את המצה במלח בליל הסדר.
לגבי מצה בליל פסח:
המחבר בסימן תע"ה סעיף א' כותב שטובלים את המצה במלח, אבל הרמ"א כותב, וז"ל:

"ואין המנהג לטבלם במלח בלילה הראשונה, דפת נקי אין צריך טבילה."

הדברים של הרמ"א צריכים ביאור, שהרי אם פת נקי אין צריך טבילה, אז למה לא טובלים רק בלילה הראשון? הרי לכאורה בכל ימי הפסח אנו פטורים מלטבול.
אלא שמעיקר הדין אכן פטורים מלטבול פת נקי במלח, אבל המנהג הוא (על פי המקובלים, כמבואר לעיל) שכן טובלים כל פת במלח. אבל בליל הסדר לא נוהגים את המנהג הזה, ומשאירים לפי עיקר הדין שלא טובלים את המצה במלח כלל.
ויש על זה כמה טעמים:
המשנה ברורה שם ס"ק ד' כותב:

"טפי הוא נראה לחם עוני כשאינו טבול במלח."

אך דבריו צריכים עיון, שהרי אנו רואים בכמה מקומות בש"ס שדרכו של העני דווקא לטבול את פיתו במלח, כמבואר במסכת ברכות (דף ב'):

"מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח."

וכן במסכת אבות (פרק ו' משנה ד'):

"כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה."

ואפשר לומר שיש דרגות בעניות. העניים המוזכרים בש"ס הם אמנם עניים, אך עדיין בני חורין, והם אכן אוכלים את פיתם במלח. אבל בליל הסדר אנו רוצים להראות שלא סתם היינו עניים אלא עבדים משובדים שהיינו אכלים הלחם סתם אפי' בלי מלח.
ואכן אפשר לדייק מלשון המשנה ברורה שכתב "טפי הוא נראה" כלומר שכך ניכר יותר לחם עוני, היות שאנו רוצים להדגיש את עניות של העבדות, לא רק של עני רגיל, אלא של עבד עני שלא היה לו אפילו מלח לטבול בו את פיתו.
מהלך של המהרי"ל: 
הרי עיקר הסיבה לטבול הלחם במלח הוא להטעים אותו לפי"ז כותב המהרי"ל שהיות שהמצה בליל פסח הוא מצה של מצוה כבר לא צריך עוד להטעים אותו עם עוד דבר. וז"ל:
ספר מהרי"ל (מנהגים) סדר ההגדה וז"ל:

"אמר מהר"י סג"ל מצה דברכת המוציא שתי לילות דפסח אין טובלין במלח כמו בשאר השנה משום חיבת מצה, ולית דין צריך בשש עד שיביא מלח, כדאמרינן גבי מגילה עשרה קורין ועשרה מתרגמין ושמע אחד מהן יצא. וטעמא נמי משום חיבת נס נותן לב לשמוע, אף על גב דאמר בעלמא תרי קלי בהדי הדדי לא משתמעי". 

וכן כתב השולחן ערוך הרב שם סעיף י' כותב:

"ואף שבשאר ימות הפסח מטבילין המצה במלח אף שהיא נקיה, מכל מקום בב' לילות אלו של פסח אין נוהגין כן, מפני חיבוב מצה לצאת ידי חובתו במצה שאין עמה תערובת טעם אחר כלל."

הלכה למעשה:
מורנו הגאון הרב עמרם פריד שליט"א כותב בספר אזמרה לשמך (מועדים: פסח) וז"ל:

"מנהג בני ספרד שאף בליל פסח טובלים את המצה במלח (טור סימן תע"ה בשם הירושלמי, שולחן ערוך שם, ובאר היטב ס"ק ג' מדברי האר"י).
ומנהג בני אשכנז שבליל פסח אין טובלים את המצה במלח (רמ"א שם, ומקורו בלקט יושר ח"י בשם המהרי"ל)".
"ונראה שאף לבני אשכנז יש להביא מלח לשולחן אף שאין טובלים בו"

בשם כל צוות אתר שאילות אנו מאחלים לכם א שבת שלום ומבורך.