פרשת כי תשא - בעניין אמירת פיטום הקטורת

א' גוטן ערב שאעבס!

בפרשתנו כתוב הענין של הקטורת:

(לד) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: (לה) וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ"

כל יום אנו אומרים "פיטום הקטורת כיצד" אבל לפני זה מקדימים דברי שבח ואמונה לבורא עולם..אומרים אין כאלוקינו אין כאדונינו אין כמלכינו....מי אלוקינו מי כאדונינו... 
המקור של הדברים הובא בדברי הרמ"א:

בהלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קל"ב סעיף ב'' וז"ל:
ויש לומר פטום הקטורת ערב ובוקר אחר התפלה, ואומרים תחלה: אין כאלקינו וכו'

יש להקשות, למה דווקא לפני שאנו אומרים פרשת קטורת אנו מקדימים ואומרים את התפילה הזו, שלא רואים בכל קרבנות ועבודות אחרות שאנו אמרים בתפילה?
ועוד, מה זה קשור בכלל לפרשת הקטורת?

השאלה הזו שאלו לבעל הנודע ביהודה והובא בשו"ת נובדב"י או"ח סימן י' (הובא גם בשערי תשובה שם ס"ק ו')
ותי' הנודע ביהודה שהיות שאמירת הקטורת הוא סגולה לפרנסה ועשירות, יש סכנה שאם אדם יתעשר הוא יכול ח"ו לשכוח את ה' ויגיד "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" וכמו שכתוב, "וישמן ישרון ויבעט".
ולכן כדי שהעשירת יהיה באמת לברכה, ולא יבוא לשכוח ה' אומרים לפני פטום הקטורת אין כאלוקינו אין כמלכינו.... וע"י זה האדם יפנים שהכל מבורא עולם, ואז זה כבר לא יהיה מסוכן שיאמר פיטום הקטורת ויזכה לעשירות מופלגת, ויכיר שהברכה הוא מאת ה' ויודה לה' על העשירות שזכה בה.
שו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא - אורח חיים סימן י' וז"ל:

.....ומה שנהגו לומר חרוזים הללו קודם לכן היינו לפי שמעשרת ולכן אומרים אין כאלהינו שלא נאמר כחי ועוצם ידי עשה החיל רק הכל מה' ניתן לנו ולו נאה לברך על העושר. 
ועי' באבודרה"ם מקור שפיטום הקטורת סגולה לעשירות

מדברי הנודע ביהודה אנו רואים גודל כוח הסגולה של אמירת פיטום הקטורת שעד כדי כך צריכים לעשות גדר ושמירה שהסגולה הגדולה הזה לא יבוא לידי מכשול, אפשר לשאול מה המקור של הסגולה הזה?
כתוב בפסוק בפרשת וזאת הברכה, בברכה שמשה בירך שבט לוי;

יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ....בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה
אומר הגמ' ביומא דף כ"ו. שמכאן אנו לומדים ש"ישימו קטורה באפך" מי שמקטיר הקטורת יזכה "לברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה". (עיי"ש ברש"י)

קטורת וסנדקאות בהלכה:
מכאן פסק הרמ"א שכמו שקטורת הוא סגולה לעשירות ולכן רק "חדשים לקטורת" כמו שרק כהנים שלא זכו לקטורת, יכלו להשתתף בפייס של הקטורת כדי ליתן הזדמנות לכולם שיזכו לברכה של עשירות. 
גם לגבי סנדקאות מכבדים רק למי שעוד לא קיבל סנדקאות במשפחה.

רמ"א ביורה דעה הלכות מילה סימן רסה סעיף יא וז"ל:
"ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה, דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת (מהרי"ל בשם ר"פ), ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת".

אמנם הגר"א בביאור הגר"א שם חולק על הרמ"א על הדמיון של סנדקאות לקטורת, וכותב שזה לא מפני שסנדקאות דומה לקטורת שלעולם לא ראינו סנדק שמתעשר, ועוד שא"כ שיהיה אסור לאדם שזכה כבר לסנדקאות, להיות סנדק לעולם.
אלא כותב הגר"א הסיבה למה לא מכבדים סנדקאות לאדם אחד לשני ילדים המקור הוא מצוואת ר' יהודה החסיד. (וע"ע  שו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא - יורה דעה סימן פו).

ספר חסידים צוואת ר' יהודה החסיד לה. וז"ל:
לא יעשה לחבירו סנדק לשני בניו אלא אם כן מת אחד. 

הלכה למעשה:
שאלנו את מורינו הגאון הרב עמרם פריד שליט"א;
בענין אמירת סגולת פיטום הקטורת שאלנו את מורינו הרב שליט"א אם צריך לאמרו דווקא מקלף?
תשובה הרב שליט"א:
אמירת פיטום הקטורת מעשירה ואף אם לא אומרים אותה מתוך הקלף.
בספר סדר היום כתב שאמירה מתוך קלף מועילה לעשירות ועיין בכף החיים סימן קל"ב, אולם אף אם לא אומרים אותה מתוך קלף זה סגולה לעשירות, (עיין כלבו סימן מ"א ובית יוסף סימן קל"ב ועיין עוד בזוהר הקדוש סוף פרשת ויקהל דף רי"ח).

בענין אם אפשר לכבד אדם אחד להיות סנדק לשני ילידיו.
תשובה הרב שליט"א:
כתב הרמ"א יו"ד רס"ה סי"א שלא מכבדים אדם אחד להיות סנדק אצל שני בניו וכן כתב להלכה הברכי יוסף שם, אולם אבא או סבא יכול להיות סנדק אף לשני בניו או נכדיו כמבואר בהגהות יד שאול יו"ד שם, כמו כן לתלמיד חכם גדול בתורה מותר לתת סנדקאות אף לשני בניו. (עיין שו"ת חת"ס או"ח קנ"ח)
ויש שאינם חוששים כלל לדברי הרמ"א עיין נוב"ק יו"ד סימן פ"ו והספרדים ישנם שחוששים לכך וישנם שאינם חוששים לכך.

בשם כל צוות אתר שאילות אנו מאחלים לכם א' שבת שלום ומבורך.