פרשת תרומה - בעניין כפייה על הצדקה

א גוט'ן ערב שבת!

כתוב בפרשה:
"(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי". (ג)" וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת."
בגמ' במסכת בבא בתרא דף ח' כתוב "שאין עושין שררות על הציבור פחות משניים.
מנא הני מילי? אמר רב נחמן, אמר קרא: "והם יקחו את הזהב" וגו'.
שהחכמי־לב שהיו צריכים לעשות את בגדי הכהונה היו לוקחים את הזהב ע"י שררה זאת אומרת שאם אחד לא רצה ליתן, היו כופין אותו וממשכנין לו ליתן.
האם זה לא סתירה שבפרשה כתוב כל אשר ידבנו ליבו, ובפרשת תצוה כתוב שהיו ממשכנין מי שלא רצה ליתן את הזהב לבגדי כהונה?

הקובץ שיעורים במסכת בבא בתרא שואל את השאלה, ומתרץ חידוש גדול: מה שכתוב בפרשה הוא לגבי בניית המשכן וכלי המקדש, אבל בגדי כהונה באו מן הלשכה, וזה היו ממשכנין.
וז"ל:
קובץ שיעורים בבא בתרא אות מז:
"וקשה, דהא בנדבת המשכן לא היו ממשכנין, כמפורש בכתוב 'כל אשר ידבנו לבו', ולא היתה שם כפייה כלל. ולמה צריך שנים? אלא דהכתוב 'והם יקחו את הזהב' איירי בבגדי כהונה, דזה בא מתרומת הלשכה מהשקלים, ובזה ממשכנין."
לכאורה יש להקשות שתי קושיות:
א' - הרי בגדי כהונה מכפרים כמו קרבנות, כדאיתא בזבחים פ"ח: "למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין."
אם כן, איך היו כופין על הזהב של בגדי כהונה, הרי זה כמו חטאות ואשמות שהגמ' בב"ק מ' אומרת שאין ממשכנין אותן. ותוס' בב"ב מ"ח מסביר שהיות שזה לכפרה, אדם רוצה שמאותו חטא יהיה לו כפרה?
ב' - רש"י שם משמע שהזהב של בגדי כהונה הוא מנדבה?
וז"ל:
"והם יקחו - אותם חכמי־לב שיעשו את הבגדים, יקבלו מן המתנדבים את הזהב ואת התכלת לעשות מהם את הבגדים."
וכן משמע מדברי ברמב"ן שם.
ואולי אפשר ליישב את הקושיא באופן אחר, ע"פ המדרש (פסיקתא זוטרתא – לקח טוב) שמפרש, ויקחו לי תרומה,  שמשמע בעל כרחו? אלא מפרש המדרש, תקחו את תרומתי, מאחר שהתנדב מלבו, תקחו את תרומתי בעל כרחו.
זאת אומרת שבהתחלה האנשים אמרו או הבטיחו לנדב למשכן, ואז הגזבר, כשהוא בא לקחת במגבית, היה צריך לבוא ע"י שניים, שאחר שהבטיחו, עכשיו היו גובים את הסכום בעל כרחו, וזה מה שמוזכר בפרשת תצוה שגבו הנדבה בעל כרחם.
הלכה למעשה:
האם כשאחד נודר מתנה לבית הכנסת, או שקנה עליה, האם אפשר לתבוע אותו בבית דין המקרה שהוא לא משלם?
תשובת מורינו הגאון הרב עמרם פריד  שליט"א:
זה נדרי צדקה, ולא תביעה ממונית.
כשבאים לבית הכנסת לצורך צדקה מורינו הגאון הרב פריד שליט"א כותב:
כשגובים את הצדקה בכפיה צריך ששני גבאים יאספו את הצדקה כי אין עושים שררה על הציבור פחות משניים, אולם כשלא גובים את הצדקה בכפיה וכל אחד נותן כפי נדבת ליבו מותר לגבאי אחד לאסוף את צדקה ולהיות ממונה על כך.

בשם כל צוות אתר שאילות אנו מאחלים לכם א' שבת שלום ומבורך.