פרשת וארא - בעניין אמירת יג' עיקרי האמונה

"שמות פרק ו, כו", (כו) "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם".
ומסביר רש״י למה הפסוק הקדים הפעם אהרן לפני משה, וז״ל:
"יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד".

ויש להקשות, הלא האם זה לא סתירה למה שה' הספיד את משה לאחר מותו ואמר:
(דברים פרק לד פסוק י) "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה".
וכן זה אחד מי״ג עיקרים של ה"אני מאמין" שאנו אומרים כל יום: "אני מאמין באמונה שלמה שנבואת משה רבנו עליו השלום היתה אמיתית, ושהוא היה אב לנביאים, לקודמים לפניו ולבאים אחריו".

לפי זה קשה דברי רש״י הנ״ל, שלכאורה נראה כסתירה לדברים אלו, שהרי לשון שקולין משמע לגמרי באותה דרגה.

השאלה הזו מובאת בשל״ה הקדוש, ובעזה״י  נביא את המהלך שלו, וגם על החשיבות של אמירת הי״ג עיקרים בבוקר, ממורינו הגאון הרב פריד שליט״א.

מהלכו של השל״ה הקדוש (פרק תורה אור):
שבאמת יש הבדל לפני מתן תורה ולאחריו, שלפני מתן תורה אכן הם היו שקולין באותה דרגה, אבל אחרי שמשה עלה אל האלוקים, כבר משה עלה לדרגה יותר גבוהה משל אהרן, ואז הוא נהיה אב לנביאים.

ובענין זה, הקובץ הערות ביבמות, בסוף הספר, כותב חידוש גדול:
הרמב״ם בהלכות טומאת צרעת, כשהוא כותב בענין חומרת האיסור של לשון ברע הוא מביא ק"ו ממרים, וז"ל: (רמב״ם הלכות טומאת צרעת פרק טז)
"הרי הוא אומר: התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה, שהיתה גדולה ממנו בשנים וגידלתו על ברכיה וסכנה בעצמה להצילו מן הים, והיא לא דיברה בגנותו אלא טעתה שהשוותו לשאר נביאים, והוא לא הקפיד על כל הדברים האלו, שנאמר: והאיש משה ענו מאד. ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת. קל וחומר לבני אדם הרשעים הטפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות. לפיכך ראוי למי שרוצה לכוין אורחותיו להתרחק מישיבתן ומלדבר עמהן, כדי שלא יתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם".

שואל הקובץ הערות שלכאורה זה קל וחומר פריכא היא, שהיא לא סתם דיברה לשון הרע, הרי היא אמרה לכאורה דבר שהוא נגד עיקרי הדת, וכמבואר בפיהמ״ש לרמב״ם סנהדרין פרק חלק, שמי שמשוה נבואת משה לשאר הנביאים "דינו כמומר לכל התורה ואין לו חלק לעולם הבא". אז זה הרבה יותר חמור מאיסור לשון הרע גרידא, אז לכאורה זה קל וחומר פריכא.

ועוד אפשר לשאול, איך יתכן בכלל שצדקנית כמרים שזכתה לנבואה, תגיד כאלו דברים.
הקובץ הערות אומר חידוש גדול שהעיקר הזה של נבואת משה רבינו, הוא אב לנביאים זה התחדש רק אחרי שדיברה מרים לשון הרע על משה, כמו שהובא:
(במדבר פרק יב, ז-ח), (ז) "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". (ח) "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט, וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה".
יוצא שבשעה שדיברה מרים לא נאמר עוד הפסוק הזה, ולא נודע ה"עיקר" הזה של נבואת משה, ולכן אינו נחשב ככפירה בעיקרי הדת ח"ו אלא כלשון הרע.

בענין אמירת י״ג עיקרים כל יום, מורינו הגאון הרב עמרם פריד שליט״א כותב:
דבר גדול הוא לומר י"ג עיקרים כל יום כדי לחיות בתמידות עם יסודות האמונה
ובספר מדרש פנחס (מקאריץ) כתב שהוא סגולה לפרנסה בשפע