פרשת שמות - לכנות עצמו בשם נכרי

א' גוט'ן שאעבס!

בפרשתנו כתוב:
שמות פרק א' פסוק א':
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"
בעל הטורים שמות פרק א' פסוק א':
"ואלה שמות בני ישראל הבאים. ר"ת שביה שאפילו כשהיו בשביה "שמות בני ישראל", שלא שינו שמותם. וזהו שאמרו חז"ל (פדר"א מח) בשביל ג' דברים נגאלו ממצרים, בשביל שלא שינו שמותם וכו'".
וכן אנו רואים בפיסקתא על הפסוק דברים פרק כו' ה'.
ש"וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב"
פסיקתא זוטרתא דברים פרשת תבא דף מו' עמוד א':
"דבר אחר ויהי שם לגוי. מלמד שהיו ישראל מצויינים שם. שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים. מסומנין היו וידועין שהם גוי לבדם חלוק מן המצריים"
רואים מהנ"ל כמה חשוב היה ליהודים ששמרו שמותם היהודיים בזמן הגלות של מצרים.

יש לשאול היום בעולם העסקים אנשים קוראים לעצמם שמות של גויים כמו ג'ון (Jhon) אריק (Erik)  האם זה נכון לעשות כן ? ואם כן, למה?

בכדי לענות על השאלה אנחנו צריכים לחלק את השאלה לשני אופנים;

א'- שבגלל שמחשיב הגויים ורוצה לדמות אליהם בלבושו ובשמו
המר"ם שי"ק כותב ביו"ד סימן קס"ט, שדבר אסור לא רק מטעם המדרש לעי' אלא מדין תורה של ואבדיל אתכם מן העמים. וע"י שהוא רוצה להתנהג כמו גוי ולובש מלבושים של גוי וכן קורא לעצמו שם של גויים זה אסור מן התורה וכמבואר ברמב"ם הלכות עבודה זרה תחילת פ"י.

כשהמר"ם שי"ק כותב על זה הוא קודם מביא סיפור שקרא אצלו, כשהוא היה רב בעיר יערגין הסמוכה לפרשבורג, אירע פעם שכאשר פגש שר מקומי, התרעם השר לפניו ואמר שאין זה ראוי שיהודים קוראים לעצמם בשמות הגויים. לדבריו, כל שאר האומות מחשיבות את השמות הבאים להן מראש האומה, כגון הונגרים, צרפתים וכדומה, וכולן מחשיבות את לשונן ואת שמותיהן ואינן משנות אותם בשום אופן, שכן הן רואות בכך כבוד ותפארת. ואילו היהודים, שהם מן הקדמונים שבאומות וקיום העולם תלוי בהם, מתביישים להיקרא בשומות שלהם ומשנים את שמם לשמות של הגויים, ודבר זה היה נחשב בעיניו לגנאי גדול.

הרב מספר שלא היה לו מה להשיב על כך, אלא הוא כותב שדחיתי אותו ואמרתי שהגלות הארוכה זה מה שגרם לכך.

ב. כאשר אדם אינו משנה את שמו לגמרי, אלא הוא עושה זאת רק לצורכי פרנסה. מאחר שהוא עובד בין הגויים, קל להם יותר להגות שם שהם רגילים להגות, וגם משום שאינו רוצה להבליט את עצמו או למשוך תשומת לב מיותרת וכדו'.

בשו"ת מהרשד"ם יורה דעה סימן קצט כשהיוהדים אנוסים שבאו מפורטוגל, שהיו להם שמות כשמות הגויים, ולאחר שחזרו לה׳ ואת תורתו שינו את שמותיהם לשמות של יהודים, ואז היה להם צורך לכתוב ממקום מושבם כיהודים אל המקום שבו היו ידועים בשמות הגויים, בין אם לקרוביהם ובין אם לאנשים שעִמם הם נושאים ונותנים בענייני ממון.

שאלו האם מותר להם לכתוב ולחתום בשמות שהיו להם בעת היותם בגויותם, או שיש בכך חשש איסור, מפני שהדבר נראה כאילו הם עדיין מקיימים זהות של גוי ואינם מודים בתורת ה׳.

ותי' להם המרשד"ם שכל מה שאוסרים ומחמירים הפוסקי' ז"ל אינו אלא שלא ישנה האדם עצמו וגופו בפני הגוי' שלא יחשבוהו לגוי ויאמרו ויראו באצבע פ' זה גוי הוא ואיכא חלול השם אבל במה שכותב צרכיו ואח"כ חותם שמו כשם גוי ומי שנשתל' אליו הכתב יודע בודאי שהוא יהודי ואחרי' הרואים הכתב חושבים שנכסים אלו אינם מיהודי אלא מגוי ואינם יודעים האיש בעצמו וכ"ז ג"כ אינו דבר של פרהסיא דלימא דאיכא חלול השם חליל' מות' הנלע"ד כתבתי:

לפי מה שלמדנו אפשר לחזור ל"קושית השבוע"
המדרש מתאר לנו איך הבדילו עצמם מבין הגויים ע"י שלא שינו את שמם כמו של הגויים וכן לא מלבושם ולשונם וזה גם היום יהיה אסור לעשות כך וכמבואר לעי'.
הלכה למעשה בענין שמות של גויים בעולם העסקים, ובאופן כללי: מורינו הגאון הרב עמרם פריד שליט"א כותב: אין לקרוא בשם גוי כשמטרתו להתערב עם הגויים ולא יהיה ניכר שהוא יהודי אבל כשמשתמש בשם יהודי ורק למטרת עסקים עם הגויים משתמש בשם גוי מותר.