פרשת תולדות - מכירת חפץ לא לפי שוויו

א' גוט'ן שאעבס!

מכר חפץ לחברו תמורת מחיר נמוך במיוחד, האם המכירה קיימת?

וכיצד הועילה מכירת הבכורה של עשיו תמורת נזיד עדשים, והרי מחיר הבכורה גבוה בהרבה.

ביאור השאלה: כתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן רכז' סעיף ד') שהמוכר חפץ לחברו,
ושילם הקונה סכום שגדול בשישית מהמחיר האמיתי, המכירה בטלה. ואם כן יש
להקשות, מדוע מכירת הבכורה של עשיו תמורת נזיד עדשים שקיבל מיעקב, לא בטלה
מיד.

נחלקו המפרשים מה היה עיקר המכירה של הבכורה, ועל פי זה ביארו מדוע המכירה לא בטלה.

1. רבים מהמפרשים נקטו שהמכירה היתה על חלקו בירושת נכסי יצחק. שהבכור נוטל
פי שנים משאר הבנים. (רשב"ם, אבן עזרא, רד"ק, חזקוני).

על פי ביאור זה, כתבו המפרשים, שהמכירה אינה אונאה כיון שעשיו שהיה צייד
והסתכן מידי יום בצידת החיות, הניח שלא יחיה עד יום פטירת יצחק, וממילא לא
יזכה בירושתו. וזה ביאור דבריו "הנה אנכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה".

2. רש"י ביאר שמכירת הבכורה היתה ויתור על השירות ככהן בבית המקדש, שהיתה
בתחילה בידי הכהנים.

על פי זה, הטעם שהמכירה היתה הוגנת, כיון שעשיו ששמע כמה הלכות ועונשים יש
לכהן שאינו עובד כדין, ויתר ברצון על הבכורה תמורת דבר מועט, כיון שאמר "הנה
אנכי הולך למות" על ידי הכהונה, "ולמה זה לי בכורה".

3. הרשב"ם והספורנו ביארו את המילים "וימכור את בכורתו" שהמכירה היתה בכסף.
כלומר יעקב שילם לעשיו סכום הגון תמורת הבכורה, ונזיד העדשים היה רק מנהג
בני אדם לסמן את סיום המכר.

4. בספר אור החיים ביאר, שאכן המכירה היתה תמורת נזיד עדשים בלבד, והסיבה
שלא היתה בזה אונאה, היא ע"פ הכלל שאם ברור לנו שהמוכר היה דחוק ונצרך
מאד למכירה, המכירה מתקיימת גם כאשר מכר בסכום מועט, כיון שברור שהתכוון
למכירה ברצינות. ולכן עשיו שהיה במצב של רעב מיוחד, ועמד למות מחמת רעבונו,
כמו שאמר "הנה אנכי הולך למות"בודאי חלה מכירתו.

5. ביאור עמוק ביארו כמה מהמחברים האחרונים. והוא, שהבכורה היא ענין רוחני,
והשווי של ערך רוחני נקבע אך ורק לפי חשיבותו בעיני האדם. ולכן כאשר עשיו היה
מוכן למכור את מעלתו הרוחנית תמורת נזיד עדשים, זה בדיוק היה השווי שלו, ואין
כאן אונאה.

סיפור מרתק מביא בספר אורה זו תורה (וילהלם), להמחשת יסוד זה:
מעשה ביהודי אחד שהיה זקוק לסכום כסף גדול על מנת להשיא את בתו. כשבא לפני רבו
לבקש ברכה, ברכו הרב, ואמר לו לך לביתך ואת ההצעה העסקית הראשונה שתוצע לך
תקבל, ובעסקה זו שתבוא לידך, תשרה ברכת ה' שמח ומעודד חזר היהודי לביתו, בדרך
שהה במלון ופגש שם קבוצת סוחרים יהודים פורקי עול. הללו ישבו ודנו בעסקיהם כשראה
אחד מהם את היהודי הצדיק מתקרב אליהם, חמד לו לצון, ושאלו אם רצונו לעשות עמו עסק.
אותו יהודי זכר את הוראת רבו, להענות לעיסקה הראשונה שתוצע לו, והשיב מיד בחיוב.
אמר לו הסוחר, האם תסכים לקנות את העולם הבא שלי ברובל אחד, כן ענה היהודי ללא היסוס. 

מיד הוציאו גיליון נייר, ניסחו שטר מכירה כדת וכדין, העמידו שני עדים, ובקניין קנה
מהסוחר את העולם הבא שלו, לקול צחוקם הרועם של כל הנוכחים.
כאשר שב הסוחר לביתו ,סיפר לאשתו את המקרה המבדח שאירע לו במלון. לשמע הדברים נבהלה האשה מאד, ואמרה לו, לך מיד אל הקונה וקנה ממנו את העולם הבא בחזרה. אינני מוכנה בשום אופן לחיות עם איש שמכר את העולם הבא שלו, תחילה חשב שאף היא מתלוצצת אך היא עמדה בשלה. אט אט החלה לחדור בו ההכרה שעליו לבטל מיידית את העסקה הכושלת שעשה. 

מיהר הסוחר ושב אל היהודי וביקשו למכור לו בחזרה את הסחורה. אך כאן נכונה לו הפתעה. היהודי סרב בעקשנות לבטל את העסקה. עסק זה עסק קבע היהודי, ואינני מסכים לבטלו בשום אופן ניסה הסוחר להרבות במחיר, אך היהודי נשאר בדעתו ללא הועיל.
נותרה לסוחר רק ברירה אחת, ללכת אל רבו של הקונה, ולהתחנן לפניו שישפיע על תלמידו שיאות למכור לו את חלקו בעולמו בחזרה.
כאשר שמע הרב את טענות הצדדים אמר הרב, תלמידי צודק, אך מכל מקום אוכל להשפיע עליו למכור לך בחזרה את הסחורה, באם תשלם לו עבורה מחיר הגון הסוחר שלא נותרה לו ברירה, נאלץ להסכים ואמר, ככל אשר תשית עלי אתן.
אמר לו הרב, הנה האיש צריך להשיא את בתו, באם תשלם לו את כל ההוצאות שיש לו
בעניין זה, אצווה אותו למכור לך בחזרה את העולם הבא שלך, הסכים הסוחר ונתן את כל הסכום הנדרש ואז החזיר הקונה את חלקו בקניין שנעשה בין הצדדים, והכל שב על מקומו בשלום.
אחר גמר הקנין פנה הסוחר את הרב ואמר, אומנם עשיתי ככל אשר ציווה עלי הרב, אך
יאמר לי כבודו הרב היכן הצדק. אתמול שילם לי היהודי רובל אחד עבור הסחורה, וכיצד היוםעלה המחיר באלפי אחוזים, 
ענה לו הרב, מחיר הסחורה נקבע לפי ערכה, אתמול זלזלת בערך חלק העולם הבא שלך, והערכת אותו במחיר רובל אחד. ולכן היה זה שוויו הנכון. אך היום שקלטת את משמעות ההפסד, והיית מוכן לשלם עליה ככל אשר יושת עליך, 
עלה ערך העולם הבא שלך, וכיום הוא שווה אלפי רובלים.
הוא הדבר לגבי הבכורה כיון שעשיו היה מוכן למוכרה תמורת צלחת מרק הרי כך היה שוויה לגביו ולא שייך בזה אונאה.