חדר צר, וא"א להפרד מיטות 60 ס"מ בזמן נידתה

אני רוצה לשכור דירה, והחדר שינה צר, וא"א להרחיק את המיטות 60 ס"מ בעת נידתה של האשה, האם לא לשכור את הדירה מחמת זה?

אפשר להקל בעת הצורך בהרחקת המיטות, בשיעור שהשמיכה נופלת מעליה לא יגע במטתו.

אמרינן בגמרא שבת דף יג עמוד א

נדה מהו שתישן אצל בעלה, היא בבגדה והוא בבגדו, וכו' תא שמע: ואל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב, מקיש אשה נדה לאשת רעהו. מה אשת רעהו - הוא בבגדו והיא בבגדה אסור, אף אשתו נדה - הוא בבגדו והיא בבגדה אסור. שמע מינה. תני דבי אליהו: מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם: כתיב בתורה כי הוא חייך ואורך ימיך, בעלי ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה - מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה והיתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה: בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך? אמרה לי: חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי. - בימי לבוניך מהו אצלך? - אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה: ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. כי אתא רב דימי אמר: מטה חדא הואי. במערבא אמרי, אמר רב יצחק בר יוסף: סינר מפסיק בינו לבינה.

וכן פסק השולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצה סעיף ה' "לא יישן עמה במטה, אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה. הגה: ואפילו יש לכל אחד מצע בפני עצמו, ואפילו אם שוכבים בשתי מטות והמטות נוגעות זו בזו, אסור.

ובשיעור הדבר, בפוסקים בסי' קצ"ה משמע שמספיק שיעור כל שהו בהפרדת המיטות. ובאסיפת רבנים בלבוב בשנת תרפ"ז תקנו להפריד שיעור של 60 ס"מ. ולמעשה הכריעו הפוסקים שאם א"א אפשר להקל עד שיעור שהשמיכה שלה יכולה לגעת במיטתו בשינה, חשיב כמו בגדה שאסור לגעת בה.