עירב תבשילין על תבשיל בלי פת, ורוצה לאפות

עשיתי עירוב תבשילין על תבשיל ללא פת, כיוון שחשבתי לא לאפות ביו"ט, ואח"כ התחרטתי והחלטתי לאפות, האם צריך לעשות עירוב תבשילין נוסף על הפת? ואם כן, האם צריך לברך שוב?

אם עדיין נמצא לפני צאת הכוכבים, יעשה עירוב תבשילין על הפת, ויאמר בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי, בלא ברכה. ואם נזכר אחר צאת הכוכבים יכול לסמוך על העירוב תבשילין של המבושל.

גמרא ביצה דף טו: "בית שמאי אומרים: שני תבשילין, ובית הלל אומרים: תבשיל אחד. ובגמרא אמרינן, את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו - מכאן אמר רבי אלעזר: אין אופין אלא על האפוי, ואין מבשלין אלא על המבושל. מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה. וכתב ר"ת בספר הישר שמשמע מזה שאע"פ שב"ש ס"ל שצריך תבשיל אחד, מ"מ המבושל אינו מתיר אפיה, והאפוי אינו מתיר בישול. אולם ר"י חולק עליו משום שבתלמוד ירושלמי, מסכת ביצה פרק ב' "את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ר' ליעזר אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל ר' יהושע אומר אופין ומבשלין על המבושל מה טעמא דר' ליעזר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מ"ט דר' יהושע את אשר תאפו ואת אשר תבשלו בשלו" וא"כ כיוון דרבי אליעזר שמותי הוא ואין הלכה כמותו, מספיק תבשיל.

הל"מ פסק השו"ע בסימן תקכ"ז שצריך גם תבשיל וגם פת. אולם אי עשאו מתבשיל לבד מותר, וסומך על ר"י שפוסק כרבי יהושוע בירושלמי. אולם כתב המשנ"ב שם בס"ק ז' שאם נזכר קודם שחשיכה, יעשה עירוב נוסף על פת בלא ברכה.