להכין ביו"ט צ'ונט לצורך השבת

האם אחרי עשיית עירוב תבשילין, מותר להכין ביו"ט צ'ונט שיסתיים להיות מוכן עד שבת בבוקר?

לכתחילה צריך להכין תבשילים שיהיו מוכנים בעוד היום גדול, ובשעת הדחק אפשר להקל.

משנה ביצה דף טו: " יום טוב שחל להיות ערב שבת, לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת, אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר הותיר לשבת. ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת. ובגמרא שפ, מאי טעמא? (עושים עירוב תבשילין) אמר רבא, כדי שיברור מנה יפה לשבת, ומנה יפה ליום טוב. רב אשי אמר, כדי שיאמרו, אין אופין מיום טוב לשבת, קל וחומר מיום טוב לחול.

ובגמרא פסחים מו: "איתמר, האופה מיום טוב לחול, רב חסדא אמר: לוקה, רבה אמר: אינו לוקה. רב חסדא אמר: לוקה, לא אמרינן הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה. רבה אמר: אינו לוקה, אמרינן הואיל. אמר ליה רבה לרב חסדא: לדידך, דאמרת לא אמרינן הואיל - היאך אופין מיום טוב לשבת? אמר ליה: משום עירובי תבשילין. - ומשום עירובי תבשילין שרינן איסורא דאורייתא? - אמר ליה: מדאורייתא צורכי שבת נעשין ביום טוב, ורבנן הוא דגזרו ביה, גזירה שמא יאמרו אופין מיום טוב אף לחול. וכיון דאצרכוה רבנן עירובי תבשילין - אית ליה היכירא" היינו שנחלקו האם האיסור להכין מיו"ט לשבת הוא איסור דאורייתא או דרבנן, ורבה לשיטתו שסובר בביצה ד. שלא אומרים מדאורייתא שהשבת והיו"ט קדושה אחת הם, ורב חסדא חולק, שאיסורו מדרבנן.

ולשיטת רבה מותר מדאורייתא משום הסברא שהואיל ומקלעי ליה אורחים, ואסור מדרבנן משום הגזירה, וע"י עירוב מותר אף מדרבנן. ושיטת רב חסדא שקדושה אחת הם ומדאורייתא מותר, ואיסורו מתחילה הוא רק מדרבנן, וע"י העירוב הותר האיסור דרבנן.

ונפק"מ ביניהם האם מותר להכין ביו"ט בזמן שלא יכול להינות ממנו ביו"ט לרבה אסור כיווון שאין את הסברא של הואיל, ולרב חסדא מותר.

הל"מ נחלקו הראשונים כמי לפסוק, התוספות, סמ"ג ומאירי  פוסקים כרבה,וכ"פ השו"ע. ואם כן, סמוך לחשיכה אסור, והבעל המאור ורבינו אפרים, פוסקים כרב חסדא. וא"כ מותר אף סמוך לחשיכה.

ובביאור הלכה סימן תקכ"ז, הכריע, שעיקר הדין סמוך לחשיכה אסור. ובשעת הדחק אפשר להקל ולסמוך על הפוסקים שס"ל כרב חסדא.