להקל בשבועות בהלכות בשר וחלב

האם יש מקום להקל בחג השבועות לאכול חלבי ובשרי יחד באותה סעודה?

אין להקל בשבועות בהלכות בשר וחלב.

הרמ"א (או"ח סי' תצד סעיף ג) כתב שיש מנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות, וביאר שמקור המנהג, הוא כיון שבשבועות הקריבו שני הלחם, ורצו שבסעודה יצטרכו להביא שני לחמים שונים, ולכן אכלו קודם חלבי, ויש הלכה שאם אכלו לחם עם חלבי יש חשש שמא נגעו בלחם בידים שומניות ולכן חובה להחליף את הלחם, וכשאוכלים מנה שניה בשרית צריך להביא לחם אחר. וכיון ששלחנו של אדם דומה למזבח, כאשר חייב להביא שני לחמים שונים על שולחנו, מקיים הלכה זו. אולם נשאלת השאלה לשיטת הגר"א (יו"ד סי' פט ס"ק יא) הסובר בדעת הרמ"א שאסר לאכול בשעה אחת או בסעודה אחת חלב ובשר הוא כדעת הזוהר, כיצד הרמ"א התיר כאן לעשות כן בשבועות? החק יעקב (או"ח סי' תצד ס"ק יא) הביא שאכן יש מקילים בחג השבועות באכילת חלבי ואחר כך בשרי בסעודה אחת וכן יש מקילים שלא להמתין 6 שעות לאחר בשרי, אך שומר נשפו ירחק מהם. וכן פסק המשנה ברורה (או"ח סי' תצד ס"ק יז). אך המגן אברהם (סי' תצד סק"ו וראה בפרי מגדים שם וביו"ד סי' פט משב"ז סק"ג) כתב שיזהר שלא יבא לידי איסור, אך אינו צריך להפסיק בברכת המזון בין אכילת החלבי לאכילת הבשרי, אם לא אכל גבינה קשה. וכן כתב המשנה ברורה (ס"ק טז) שמותר לאכול בשבועות בסעודה אחת מאכלי חלב ובשר, ואין צריך לברך ברכת המזון בין הסעודות, ובתנאי שאינו אוכל גבינה קשה בסעודה. ומשמעות דבריהם שאכן בחג השבועות הקילו יותר מכל השנה לאכול בסעודה אחת חלבי ובשרי שלא כדברי הזוהר, כדי לקיים את המנהג זכר לשתי הלחם. אולם למעשה בימינו לא נהגו כן, ולכן מי שאין לו מנהג מבית אבותיו להקפיד לאכול בשבועות מנה ראשונה חלבי ומנה שניה בשרי, לא ראוי להקל בשבועות רק מחמת הנוחות להגיש את הבלינצ'ס למשל במנה ראשונה, ואח"כ להלחיף מפה וכלים ולחם ולרחוץ ידים ולאכול לחם ולשתות משהו ואח"כ להגיש מנה בשרית. השל"ה (שבועות נר מצוה אות טז) כתב, וזה לשונו: 'העולם נוהגין לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, ואחר כך אוכלין בשר, לקיים 'ושמחת בחגך' (דברים טז יד), ואין שמחה בלא בשר (פסחים קט.). אז צריך לדקדק להתקדש, בפרט ביום קדוש כזה שהוא מתן תורתנו, לעשות קינוח והדחה היטב, ולהפסיק בברכת המזון ולהמתין שעה, ואחר כך יפרוס מפה אחרת, ויערוך השלחן ובשר. ורמז לדבר 'ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך, לא תבשל גדי בחלב אמו' (שמות כג יט), שיהיה נזהר שלא יערבבם [דהיינו יום הביכורים - חג השבועות הוא יום שצריך להזהר והלחמיר בבשר וחלב יותר משאר השנה]. ומי שמתקדש בזה ביותר, קדוש יאמר לו'. אמנם יש להעיר שמי שמקיים את מנהג הרמ"א לאכול מאכלי חלב ומאכלי בשר כדי שיצטרך לאכול בחג שתי מיני לחמים, אחד חלבי ואחד בשרי, צריך להכין את החלות לסעודת החג דווקא מקמח חיטה, ולא מקמח כוסמין או שיפון למשל, משום שצריך שהדבר יהיה כדוגמת שתי הלחם. (משנה ברורה סי' תצד ס"ק יז).