כמה להשקיע בהידור מצוה?

כבוד הרב רציתי לדעת אם הרב יכול לתת לי כלל אצבע כמה אני מחוייב להדר במצוות, האם תמיד צריך לקנות את הדבר הכי יקר, או שמספיק את הכי זול העיקר שיהיה כשר.

שלום רב, נפסק להלכה (ב"ק ט:) שצריך להשקיע בהידור מצוה עד שליש, אולם יש מחלוקת מה פירוש שליש ראה במקור. ולהלכה פסק השלחן ערוך כדעה עיקרית שאם יש לו חפץ של מצוה בשיעור מצומצם, למשל אתרוג בשיעור מדויק, יש הידור מצוה להחליפו לחפץ גדול יותר, למשל אתרוג גדול יותר, והשיעור שצריך להשקיע הוא עד שליש במחיר, למשל אתרוג קטן אך כשר עולה 100 ₪, יש להשקיע עד 133 ₪ באתרוג המהודר. [כלומר להוסיף 33 ₪ שהוא שליש מהמחיר המקורי] ויש מחמירים להשקיע עד 150 ₪ [ואז מהמחיר הסופי שליש 50 ₪ הוא להידור, ושני שליש 100 ₪ המחיר של המצווה עצמה]. אמנם השלחן ערוך הביא שיטה נוספת שכדאי להחמיר כמותה שהדבר אינו אמור דוקא בגודל של החפץ, אלא בכל הידור למשל שהאתרוג השני נאה יותר, כדאי להשקיע עוד שליש במחיר. [גם במקרה זה שני צורות החישוב של שליש הוא כנ"ל].

בגמרא (ב"ק ט:) נאמר שצריך להשקיע שליש בהידור מצוה, בהגדרת שליש ישנם 3 שיטות: א. בירושלמי (פאה פ"א ה"א) נאמר שצריך לשלם עוד שליש במחיר לקנות דבר מהודר יותר. וכן שיטת רבינו חננאל (ב"ק ט: ד"ה אמר) ורש"י (ב"ק ט: ד"ה בהידור). ב. שיטת תוס' (ב"ק ט: ד"ה עד) שצריך להוסיף בגודל החפץ שנעשה בו מצוה שליש מגודלו המקורי. ג. שיטת רבינו תם (סמ"ג עשה מד) שאמנם החיוב להשקיע בהידור מצוה הוא לקנות חפץ גדול יותר, אך שליש מתייחס לתשלום ולגודל. להלכה נפסק (שו"ע או"ח סי' תרנו סעיף א) כשיטת רבינו תם, אך הובא יש אומרים כשיטת הירושלמי רבינו חננאל ורש"י. וכבכל מקום סתם ויש עיקר הלכה כסתם, אך יש מקום להחמיר כדעת היש אומרים. לגבי שיטת החישוב של שליש, יש ספק בגמרא (ב"ק ט:) האם הוא מלגביו או מלבר, כלומר מהמחיר הסופי או מהמחיר הראשוני. ונחלקו רבינו חננאל והרא"ש כיצד פוסקים להלכה. למעשה השולחן ערוך (או"ח סי' תרנו סעיף א) פסק לקולא, אך המשנה ברורה (סק"ג) הביא את שיטת המחמירים.