אכילת מנה ראשונה חלבית ומנה שניה בשרית
שאלה
האם מותר לאכול בסעודה אחת מנה ראשונה חלבי, ומנה שניה בשרי?
תשובה
שלום רב בגמרא (חולין קה.) נאמר שמותר לאכול חלבי בסעודה אחת ולאחר מכן לקנח ולהניח את הפה ולאכול בשרי. אך אסור לאכול בשרי ואחר כך לאכול באותה סעודה חלבי. אך בזוהר הקדוש (משפטים קכה.) הביא דברים מאד חמורים על מי שאוכל בשעה אחת או בסעודה אחת בשרי וחלבי, ומשמע מדבריו שגם אם אוכל חלבי קודם ומדיח ומקנח את הפה עדיין יש דינים על אדם העושה כן. וכן כתבו הפוסקים בשמו. להלכה השלחן ערוך (יו"ד סי' פט סעיף ב) פסק שמותר לאכול מנה ראשונה חלבי ומנה שניה בשרי בתנאי שימלא אחר התנאים הבאים, אולם אסור לאכול קודם בשרי ואחר כך חלבי באותה סעודה. אמנם המחבר בעל השלחן ערוך בבית יוסף (או"ח סי' קעג סעיף ג) הביא את דברי הזוהר כחומרא ראויה, וכדרכו שבשלחן ערוך פסק את עיקר ההלכה, ובבית יוסף הביא גם ענינים שכדאי לנוהג בהם. וכן כתבו הרבה אחרונים [לבוש (סי' פט סעיף ב); גר"א (שם ס"ק יא) בדעת הרמ"א; ועוד] שכדאי להחמיר כחומרת הזוהר, ולהמנע מלאכול בסעודה אחת חלב ובשר. ואם הוא רוצה עדיף לגמור את הסעודה לברך ברכת המזון ולעשות הפסקה קלה כגון לצאת לטיול קצר בחוץ, ואז לאכול את המנה הבשרית בסעודה חדשה. אולם כל זה אמור במאכלים חלביים ללא גבינה צהובה, אך הרמ"א (יו"ד סי' פט סעיף ב) פסק שנוהגים להחמיר לאחר אכילת גבינה קשה וישנה להמתין שש שעות. והפוסקים ציינו דין זה ע"פ הזוהר הנ"ל [ולא נכנס כרגע כיצד הוכיחו הפסוקים דין זה מהזוהר]. אמנם כתב הש"ך (סי' פט סק"ו) שהכוונה רק לגבינה שיושנה במשך 6 חודשים. לגבי הגבינות הצהובות הפשוטות בימינו נחלקו הפוסקים האם להחמיר להמתין שש שעות. אך בגבינות קשות יוקרתיות מצוי שחובה להמתין לכל הדעות. ולכן למעשה מומלץ להחמיר כדברי הזוהר, בנוסף יש קהילות הממתינות בין חלבי לבשרי חצי שעה, אולם מי שרוצה להקל כמו עיקר הדין צריך להקפיד על התנאים הבאים: א. לרחוץ את ידיו. אמנם דעת השולחן ערוך (יו"ד סי' פט סעיף ב) שביום או בימינו שגם בלילה יש תאורה חזקה די שיבדוק שידיו נקיות. [כשאוכלים בלילה בחדר שהוא קצת חשוך חובה לרחוץ את הידים]. אך דעת הש"ך (סי' פט סק"ט) שגם ביום חובה לרחוץ את ידיו, משום שלפעמים נדבק שמנוניות של חלב או גבינה שאינה ניכרת אף ביום, אולם הפרי חדש (סי' פט סק"ט) פסק כי במידה ואכלו עם סכו"ם ניתן להקל ביום. ב. ללעוס בשיניו דבר שמנקה ואינו נדבק לשיניים, כגון לחם מחיטה, וכן לשתות מים או שתיה אחרת המנקה את הפה משאריות מאכלי חלב. שולחן ערוך (יו"ד סי' פט סעיף ב). ג. כמובן שיש לפנות את הכלים שאכלו בהם חלבים, אף שהיה על השולחן קנקן פרווה לשתייה, וכן יש להוריד את הלחם שהיה על השולחן החלבי, ולהביא לחם חדש למנה הבשרית. מחשש שמא נגעו בהם בידיים שומניות חלביות. ד. המשנה ברורה (או"ח סי' תצד ס"ק טז) פסק שבנוסף צריך גם להחליף את המפה שעל השולחן בין אכילת חלבי לבשרי. או אם אכלו את החלבי על השולחן בלי מפה, לפרוס מפה [אפשרי גם מפת ניילון חד פעמי] בין בשרי לחלבי. ובשיירי כנסת הגדולה (או"ח סי' קעג סוף הג' ב"י) כתב שהמהדר להקפיד על כך זוכה לשני שולחנות [גם לחכמת התורה וגם לעושר]. ה. לנוהגים להמתין 6 שעות או לפחות שעה בין גבינה צהובה לבשרי יש להמנע מאכילת גבינה צהובה במנה החלבית. ובכל מקרה יש להמנע מאכילת גבינות יוקרתיות בעלות טעם חזק וחריף שיתכן ויושנו 6 חודשים
מקור
שלחן ערוך (סי' פט סעיף ב) רמ"א לבוש ש"ך וגר"א(שם); בית יוסף (או"ח סי' קעג סעיף ג) בשם הזוהר (משפטים קכה.); משנה ברורה (או"ח סי' תצד ס"ק טז).