סיפור לשון הרע על מוסד

לפני כמה ימים הייתי במרפסת דירתי ובמקרה שמעתי את השכנה שלי מדברת עם אחותה. אחותה עובדת באחד המוסדית המוכרים בירושלים. זה סוג מקום שנפתח לפני הרבה שנים, ועכשיו מנהלים אותו הילדים והנכדים של המייסד, שהוא באמת היה איש צדיק. בכל מקרה, האחות סיפרה לשכנה שלי שהיא איכשהו גילתה שהמוסד כבר כמה שנים לא משלם לה חלק מהמשכורת. לא ברור אם זה היה רשלנות או מעשה מכוון. אז, כשהיא גילתה את זה, היא הלכה למנהל ודרשה שישלמו לה את מה על השנים האלו. ובמקום להתנצל, ההנהלה ניסתה להכחיש ולהתחמק בכל דרך אפשרית, והסיפור הזה נמשך כבר הרבה זמן, ועדיין לא שלמו לה מזה אגורה. אפילו שבסוף הם הודו שהם חייבים. התברר שמקרים דומים כבר קרו לכמה עובדי המוסד בעבר, ולא שלמו להם או לחלק מהם. (אגב, בעלי הוא חוצניק והוא היה מזועזע לגמרי מהסיפור הזה. הוא אומר שבחו״ל אפילו גויים מתביישים להתנהג ככה, ומצווה לפרסם, ומצווה לשכנע את אותה אחות שתעזוב את העבודה). בכל מקרה, רציתי לשאול. אני מאז ששמעתי את הסיפור, סיפרתי אותו לכמה חברות וגם פירסמתי אותו באיזשהו פורום. חשבתי שיש בזה תועלת גדולה שלא ישלחו למוסד ההוא. אבל ועכשיו אני חוששת שאולי בכל זאת יש בזה איסור לשון הרע וגם חלול ה'. מה עלי לעשות?

שלום וברכה

אין ספק שמדובר באיסור חמור של לשון הרע, מכמה סיבות:

א. לא שמעת את הסיפור מבעל המעשה, אלא מחלקי משפטים הנשמעים חלקית דרך המרפסת. ב. גם אם שמעת את כל הפרטים בצורה נכונה, שמעת רק צד אחד, ולא ביררת מה אומרים בהנהלה. ג. פירסמת את המקרה כדי שלא ישלחו לאותו מוסד. ובאמת זה נזק שלא שייך למעשה כלל. שהרי גם אם נניח שהסיפור אמיתי נכון למנוע ממישהו ללכת לעבוד שם, אבל אין קשר בין זה לרמה הלימודית והחינוכית במקום, כאשר ללומדים שם אין שום ענין במשכורות המשולמות לעובדים כדין, אלא בתוכן שהם מקבלים שם. ד. על פי דין גם כאשר ידוע בבירור על עוול שעשה מישהו, אין היתר לספר את זה לאחרים, אלא לאחר שמוכיחים את עושה העוול אישית והוא מסרב לתקן מה שעשה.

ולכן למעשה מוטל עלייך לפנות לכל אלו ששמעו את הסיפור ממך, ולהסביר להם שלא דיברת מידיעה כלל, אלא ממה שהבנת והיה נראה לך, ושלא יסמכו עלייך. וכך לתקן ככל האפשר את המעשה.

בהצלחה 

ספר חפץ חיים, חלק לשון הרע,