בסיס לדבר האסור - אימתי אומרים בו דין מיגו דאיתקצאי

שלום רב, רציתי לשאול בדין בסיס לדבר האסור שנפסק שאסור לטלטל את הבסיס אף לאחר שירד הימנו המוקצה מדין מיגו דאיתקצאי. מה הדין באופן שהיה בידו לנער את המוקצה מעליו בכל עת ע"י נשיפה בפיו או טלטולו ע"י כלי היתר לצורך מקומו (לדעת הט"ז שנחשב באופן זה כטלטול מן הצד) האם נחשב הוא כגומרו בידי אדם, ולכה"פ יהיה מותר אחר שירד הימנו המוקצה, כיון שיכל להתירו שלא יחשב כבסיס בכל עת, (בשונה מנר שאסור מחמת כיבוי), דאף אם נאמר שלא אומרים דין גומרו בידי אדם בבסיס, מ"מ לכה"פ שלא בו דין מיגו דאיתקצאי. תודה רבה!!!

שלום רב 

בכמה מקומות מבואר שגם אם יכל לנער בבין השמשות, נעשה בסיס. 

עיין מקורות. 

בשו"ע או"ח סי' שח סל"ט: אסור לטלטל בהמה, חיה ועוף; ואעפ"י כן מותר לכפות את הסל לפני האפרוחים, כדי שיעלו וירדו בו, ובעודם עליו, אסור לטלטלו.

וכתב המשנ"ב (שם ס"ק קמח) אסור לטלטלו - ואם היו עליו בה"ש אסור אף על פי שירדו דמיגו דאיתקצאי לבה"ש איתקצאי לכולי יומא:

ומבואר שאע"פ שבשבת אין בזה ביטול כלי, כיון שיכול לנער מיד, יש בזה מוקצה אם היו שם בבין השמשות.