כיבוד הורים מול פגיעה טוטאלית בכל המשפחה

שלום וברכה אנחנו 7 ילדים נשואים לאמא חולה שבחודשים האחרונים נהייתה סיעודית וכל המשפחה עושה משמרות יום ולילה כדי להיות איתה. בעלה בן 75 ממוטט נפשית ופיזית מהטיפול בה ולכן גם חתנים! ונכדות צעירות מגיעות להיות איתה. המצב הנפשי שלה לא בקו... והיא דורשת שיעשו לה דברים מעבר למה שהנפש מסוגלת להכיל, לקלח, שירותים, למרוח משחות במקומות מוסתרים וכו׳, גם היא לא יכולה לראות שיושבים לידה בחוסר מעש ולכן מחלקת הוראות, לבשל, לאפות (המקרר כבר לא נפתח מרוב אוכל) לקנות, לנקות, לכבס וכו׳ וכו׳. כולם רוצים לכבד אותה ועושים הכול בשבילה, אבל למעשה המשפחה מתפוררת. שלום בית נהרס!!. ילדים (נכדים) נפגעים כי יש לחץ בבית וכל התשומת לב אצל סבתא. וההורה עצוב ומתוסכל מהמצב יש ויכוחים בין הילדים הנשואים, אנשים מפסידים עבודה (כולם במצב כלכלי ממש לא טוב). כולם חוזרים גמורים נפשית ופיזית ממנה. אגב, מטפלות ופיליפיניות גם לא בא בחשבון כי הם מגיעות ובורחות אחרי כמה שעות... השאלה אם אנחנו עושים נכון שממשיכים להיקרע כך ולהגיע או שאנחנו והמשפחות שלנו קודמות וצריך לשלוח אותה לבית אבות סיעודי למרות אי רצונה?

שלום רב 

כלל אמרו חכמים, 'כיבוד אב משל אב', כלומר הבן צריך להשקיע את כל כוחו וכל זמנו כי לכבד את הוריו, אך מנגד אינו צריך לשלם מכספו עבור הכיבוד. 

הפוסקים השוו הפסד של דבר שיש לאדם, כמו משפחתו וכדו' להפסד כסף. ולכן גם במקרה של הפסד שלום בית, הפסד בריאות הנפש, אין הבן חייב בכיבוד האב. 

אךל חשוב לציין שני דברים.

א. מצוי מאוד שהבן מחליט לעצמו שמדובר בהפסד, בעוד שמדובר בהשקעה אפשרית וסבירה. ולכן חובה לשאול באופן אישי רב שמכיר אותך. 

ב. אין שום היתר לבזות את ההורים בכל מקרה שהוא. ולכן גם אם יש היתר לשלוח לבית אבות, אך חובה לעשות זאת בצורה הכי מכובדת שיש. 

שו"ע יו"ד סי' רמ