יחוד לזמן קצר

הייתי אצל רופאה והיא הייתה צריכה לעשות בדיקה גופנית. ובאופן טבעי היא נעלה את הדלת. הסברתי לה מדוע אסור לי שהיא תנעל את הדלת, ולמרות הבושה שיש בדבר אם פתאום יכנס אדם זר, הדבר אסור לי ואין לי אפשרות אחרית. אחרי שהסברתי פתחתי את המנעול וכך זה נשאר. התלבטתי האם נהגתי כהוגן, הרי יחוד לזמן קצר אסור במקום שיכול להישאר כך, והנה כאן היה בדעתי לפתוח את הדלת בעוד חצי דקה שאני יסביר לה מדוע אני פותח. אבל אם יחוד אסור לזמן קצר במקום שאין דבר שגורם את הפתיחה באופן טבעי (כמו מעלית), אולי היה עלי לפתוח ישר את המנעול ולהסביר לה מדוע אני פותח רק לאחר שכבר פתחתי, למרות שיתכן מאוד שהיא הייתה מתרגזת שאני עושה בניגוד לדעתה, וכבר לא הייתה מקשיבה להסבר?

שלום רב 

היית צריך לפתוח ואחר כך להסביר. 

יכלת לומר תוך כדי, משהו כמו 'אני חייב לפתוח, אני כבר יסביר לך למה'.

שו"ע אבן העזר כב