כתיבת השמות לעילוי נשמה ולברכה

שלום, הרב! אנו עוסקים בהוצאת ספרים, ויש לנו שאלות בנוגע להקדשות (לעילוי נשמה) וכן תודות לאנשים חיים. השאלה נוגעת לשמות שצריכים להופיע בהקדשות: האם זה צריך להיות שם האב או האם? זה קצת מבלבל אותנו כי במי שבירך כאשר עולים לתורה, אנו מזכירים את שם האם. כמו כן, כשאנו מזכירים את הנפטרים, נראה לי שאנו תמיד מזכירים את שם האם ולא את שם האב. אולי יש מנהג אחר אצל האשכנזים ולכן הם נתנו לנו הקדשות עם שמות האב ולא האם, וזה קצת בלבל אותנו. אודה מאוד על תשובה מלאה לשאלה זו. איך נכון לציין את שמו של הנפטר (שם ושם האם או שם ושם האב)? ואיך נכון לציין את שמו של אדם חי? כמו כן, מעניין לשמוע מה הרב עובדיה יוסף אמר בנושא זה.

שלום רב 

תפילה על אנשים חיים [לברכה, רפואה, הצלחה, זיווג, וכדומה] - ראוי להתפלל בשם האם, אך אינו מעכב. 

אמירת 'מי שברך' אחרי העליה לתורה - מנהג האשכנזים שמזכירים שם האב. ויש מהספרדים שמזכירים שם האם, כמו בכל תפילה להצלחה וכנ"ל. 

בתפילה על מת, וכן הקדשות לעילוי נשמה וכדו' - מנהג האשכנזים להזכיר רק את שם האב. ואצל הספרדים יש מנהגים שונים. ויש מקור לכל מנהג. 

כדברים אלו כתב גם הגר"ע יוסף [שו"ת יביע אומר ח"ב - אורח חיים סי' יא].

גמרא שבת סו: 'בשמא דאמא'. 

חכמת שלמה שם, שהטעם כיון שהייחוס לאם ברור יותר. 

זוה"ק לך-לך פד.