היה באסקופת העזרה כל זמן שחיטה

שלום רב בפרשת במדבר, ט, י מבאר רש״י שגם אדם שהיה באסקופת העזרה במשך כל זמן השחיטה נחשב כמי שיכול להקריב פסח שני. מה הדוגמא הזו מעידה? האדם שהיה בעזרה יכול היה להיכנס להקריב פסח ראשון אך היה טרוד במצווה אחרת, על כן הוא פטור? ואם כן מה הדין - מי רשאי להקריב פסח שני ונחשב מחול על שלא הקריב פסח ראשון?

שלום רב 

לא מוזכר שם שמדובר על מי שהיה טרוד במצוה אחרת, אלא על מי שהיה אנוס ולא נכנס לעזרה. 

להלכה פסק הרמב"ם (קרבן פסח פ"ה ה"ט) שרק מי שהיה במרחק חמשה עשר מיל, נחשב 'בדרך רחוקה', אבל מי שהיה קרוב יותר, לא נחשב בדרך רחוקה, אלא 'אנוס' סתם. 

במדבר ט י.

רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ה הלכה ט