ביאור במשנה שביעית

שלום רב במשנה שביעית פרק ז משנה א' אנו לומדים שבמקרה שאדם מוכר פירות שיש בהם קדושת שביעית, הקדושה עוברת לדמים שקיבל. כלומר אם באותו זמן שיש לו את הדמים, כלה הפרי מהשדה - האדם צריך לבער את הדמים. שאלה 1: מה הכוונה לבער את הדמים? להפקיר את הכסף? דבר נוסף: במקרה והאדם קנה בדמים האלה סחורה אחרת (חלב, או חיטין). ידוע שגם הדבר שקנה מקבל קדושת שביעית והדמים יוצאים לחולין. שאלה 2: אם קנה למשל חלב. איך יכולה לחול קדושת שביעית על החלב? אם למשל כלה החלב מין השדה הוא צריך לבער את החלב? או שאם כלה הפרי הראשוני שמכר? שאלה 3: אם קנה בדמים דווקא חיטים, איך חלה עליו קדושת שביעית? כאשר כלה החיטין מין השדה הוא צריך להפקיר את החיטין שקנה? תודה רבה.

שלום רב 

1. או יקנה מאכלים במעות אלו, ויחלק לכל א' שיעור מזון ג' סעודות. או יכלה את הדמים ע"י זריקתם לים המלח.

2. החלב מקבל את קדושת השביעית, וזמן הכילוי שלו עד זמן שבו הפרי הראשון כלה מן השדה. 

3. כאשר כלה המין הראשון מן השדה

רמב"ם שמיטה ויובל פ"ז הל ז-ח