נטילה אחרי עשיית צרכים

בכל מקום בפוסקים ובמשנה ברורה כתוב שאם "עשה צרכיו" או "נגע בדבר מטונף" צריך ליטול ידים, ומשמע שבעשיית צרכים חייב אף אם לא נגע בשום דבר מטונף, מה טעם חיוב נטילה זו ומה המקור שלה ?

שלום רב 

משום נקיות, או משום 'הכון לקראת אלוקיך'. ועיין במקור.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבוקר סימן ז סעיף ב
הטיל מים ולא שפשף, אף על פי שצריך לברך אשר יצר, אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון.

[ובפוסקים התקשו מהמבואר בסי' צא ס"ב שאין דין היכון בברכות, אלא רק בתפילה].