קבלת תענית בתענית ביום היארצייט

האם בתענית ביום היארצייט צריך לקבל במנחה שלפניו?

אם רגיל להתענות בכל שנה, המנהג לקבלו במנחה שלפניו אולם אין חובה ואם לא קיבל יתענה, אולם אם אינו רגיל להתענות כל שנה ורוצה להתענות צריך לקבלו במנחה שלפניו, ואם לא קיבלו אין זה נחשב לתענית. אולם צריך להתענות משום שחשב שקיבל על עצמו תענית שעות.

אם נהג כך אפילו פעם אחת אינו צריך כמו שכתב החכמת אדם שער השמחה כלל קעא יא מצוה להתענות יום שמת בו אביו ואמו בכל שנה (רמ"א סימן שע"ו סעיף ד') ואם כבר התענה פעם אחת מסתמא דעתו היה להתענות כל ימיו ואם כן הרי הוא עליו בנדר שהוא מן התורה וצריך להתענות וכו'" ולכן אם רגיל להתענות כל שנה אינו צריך לקבלו בתפילת מנחה, ומ"מ המנהג לקבלו במנחה ואינו חיוב. ואם אינו נוהג כן צריך לקבל עליו במנחה שלפניו ואם לא קיבלו אינו תענית, כמו שמבואר בגמרא תענית דף יב עמוד א "אמר שמואל: כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום - לאו שמיה תענית, ואי יתיב מאי? אמר רבה בר שילא: דמי למפוחא דמליא זיקא. אימת מקביל ליה? רב אמר: במנחה, ושמואל אמר: בתפלת המנחה." והלכה כשמואל כמו שפסק השולחן ערוך אורח חיים סימן תקסב סעיף ה "כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית. הגה: להתפלל עננו ולא לענין אם חייב תענית סתם והתענה כך לא יצא ידי נדרו. ומה שכתבתי שצריך להתענות, מבואר בביאור הלכה סימן תקסב.