חובת תענית ביום היארצייט

למה נוהגים להתענות בתאריך היארצייט והאם זה חובה?

יש מצווה להתענות ביום היארצייט, וצריך לקבל עליו התענית. ואם התענה בפעם הראשונה ולא אמר שהתענית היא בל"נ אסור להפסיק לצום מדין נדר. אולם כתב הרעק"א שבימינו נכון יותר לא להתענות משום ביטול תורה ולפדות את התענית בצדקה ובריבוי לימוד התורה ובזכויות. ובטעם התענית: יש שכתבו שהוא בשביל להציל את המת מדינה של גיהנם, (שדנים את המת בכל יום שנפטר.) ויש שכתבו שהוא כדי להציל את הבן כיוון שביום הפטירה של אביו המזל שלו רעוע.

אמרי' בגמרא שבועות דף כ עמוד א "האומר: הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו, כיום שמת בו פלוני, כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם." והוכיח מזה בביאור הגר"א בסימן שעו ס"ק ז והתרוה"ד סימן רצג שצריך לצום ביום פטירת אביו. אולם הגר"א אומר שי"א שזה הולך על יום הפטירה ממש שצם בו ולא על כל השנים שחא"כ בתאריך הפטירה. והב"י ביו"ד סימן תג לא הביא את הגמרא כמקור לדין זה אלא הביא בשם התשב"ץ שצריך להתענות ביום שמת בו אביו או אמו.וכן פסק השו"ע באו"ח סימן תקמח סעיף ח' והרמ"א בסימן תב סעיף יב וכתב שם הרמ"א וז"ל "מיהו אם בפעם ראשון השלים, ינהוג כן כל ימיו." וכתב הפתחי תשובה סימן תב ס"ק ח "עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל ומ"ש עי' בט"ז שם. ר"ל דהט"ז שם סק"ג חולק וכתב דלא מקרי דרך נדר אא"כ דעתו שינהג כן כל ימיו לעולם ע"כ המיקל לא הפסיד ובפרט מי שמצטער ע"ש וכו' " ועי' פמ"ג במשבצות שם שכתב להקל כשחל הראשון (ר"ל לאחר י"ב חודש) בע"ש. ודעתו שאף אם יארע בחול לא ישלים כי בזמנינו הדורות חלושים ע"ש:" והטעמים העתיקם הביאור הלכה בקונטרס מאמר הקדישין בסימן קלב לענין קדיש. וכתב בערוך השולחן יורה דעה סימן שעו סעיף יג "ומצוה להתענות ביום שמת בו אב או אם עכ"ל ומי שקשה עליו התענית יפדה בממון ויחלקם לעניים"