השתתפות בחתונת נישואים שניים בשנת האבל

האם אבל בתוך שנה לפטירת אמו, יכול להשתתף בחתונה של זיווג שני, שעושים אירוע קטן ומצומצם?

דין זיווג שני כדין זיווג ראשון, כיוון שאומרים בסעודה שהשמחה במעונו. ובמחזיר גרושתו אפשר להקל להשתתף בתוך שלושים בביתו ככל סעודה שלא אומרים בה שהשמחה במעונו.

ברכי יוסף סימן שצא "מחזיר גרושתו דאינה שמחה, וא"כ נראה דמותר לאבל הבעל הבית לישב בסעודה. וכבר ידוע דאנן לא נהגינן כמ"ש מור"ם שלא לישב בשום סעודה, אלא כל שאינה סעודת שמחה מסב האבל עמהם, וכפ"ז יש מקום להתיר לאבל תוך ל' לסעוד בסעודת מחזיר גרושתו דעלמא, לפי מנהגנו. ואף אם נחמיר במחזיר גרושתו דעלמא, בנדון שלנו שהוא בעל הבית ואין כאן אחרים יש להתיר. אמנם באלמון ואלמנה אף שיהיה כעין נדון זה, פשיטא דאסור, דסעודת שמחה מיקרי, ומברכין בסעודה שהשמחה במעונו, ואין נושאין במועד. והרי הראב"ד לא התיר אלא בי"ב חדש ליתום ויתומה, דמתבטלי נשואין, אבל הכא ימתין עד אחר שלשים. ואין להתיר מטעם שהוא בבית האבל, דיכול לאחר הנשואין [עד אחר שלושים]. והרי מהרשד"ם סימן ר"ב, לא התיר אלא משום צער חתן [וב]תוך י"ב חדש. ופשוט." ואף לאשכנזים, לכאורה מותר במחזיר גרושתו כשהסעודה בביתו ככל סעודת מצווה שלא אומרים בה שהשמחה במעונו.