השתתפות בחתונה של אח בשנת האבל על האמא

חתן שמתחתן בתוך השנה לפטירת אמו, האם אחיו יכולים להשתתף בחתונה כדרכם?

האחים והאחיות של החתן והכלה, בתוך י"ב חודש, כיוון שאם לא יהיו בחתונה ייגרם צער גדול לחתן. יכולים להיות נוכחים רק אם ישרתו קצת בתחילת החתונה. ולשרת היינו או להגיש אוכל או לקבל אנשים ולומר להם לשבת. ויכולים ללבוש בגדי שבת, אבל לא בגדי יו"ט ולא בגדים מיוחדים. ואין להם לרקוד בחתונה.

בשו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סימן רב כתב לגבי השתתפות אחים בתוך השנה, ""דמצינו למדים בנדון דידן דמותרים האחים להיכנס לחופת אחיהם בתוך השנה, שאין לך שובינין ובני החופה גדולים מהם [ויהיה צער לחתן אם לא ישתתפו בחופתו]. והדברים קל וחומר, ומה מצות סוכה דאורייתא דחינן כי היכי דלא ליצטער חתן, אבלות י"ב חודש דהוי קל שבקלים על אחת כמה וכמה". ועי"ש שביאר שאף לפי שיטת הראב"ד שמחמיר וס"ל שרק בנישואי יתום ויתומה מותר, היינו בנישואי נכרי שאינו מבני החופה אבל באחים שהם בני החופה, מותר. ועיי"ש שמתיר אף בשלושים, וכ"כ שו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סימן קעט) וכתב הרמ"א סימן שצא "בחבורת מצוה, כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים, ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה, מותר לאחר ל', אבל תוך ל' אסור לכל סעודת מצוה שבעולם (טור בשם הראב"ד)." ובערוך השולחן כתב וז"ל ונ"ל דלאו דווקא יתבטל השידוך לגמרי אלא שלב החתן והכלה יהיו כמצטערים. אולם כיוון שמנהג רבים מבני אשכנז להחמיר בזה, ולא להתיר להשתתף אף בחתונת קרוביהם, דעת מורינו הרב, שיכולים להשתתף בחתונה ע"י שיהיו משמשים והוא משום שמבואר ברמ"א בשם הכל בו שמותר לאבל לאכול בסעודת נשואין או ברית מילה עם המשמשין, ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון בבית אחר והגהות אשר"י אוסר והמנהג לאסור ויכול לשמש ולאכול בביתו, אולם הרעק"א כתב בשם הבית לחם יהודה וז"ל "ובבל"י כתב דהמנהג בפולין שהשושבינין הולכין גם לאכול אלא דבתחלה משמשין קצת:" הרי שהתיר אפילו אם משמשים קצת בתחילת הסעודה בשושבינים. ולכך בצירוף השיטות של המהרשד"ם והערוך השולחן והרעק"א אפשר להקל. אבל אין היתר לרקוד כיוון שזהו שמחה ממש, ולא מועיל מה שהיה מלצר רק להיתר אכילה. ומש"כ שילבשו בגדי שבת, ולא בגדי יו"ט הוא כמו שכתב הפת"ש סימן שפ"ט ס"ק ג'.