שאילת שלום לאבל לאחר השלושים

האם יש מקור להקל לשאול בשלום האבל לאחר שלושים בתוך יב חודש על אביו ואמו?

מעיקר הדין, אין לשאול בשלום האבל, כיוון שאין הוא שרוי בשלום י"ב חודש. אולם המיקל בזה יש לו על מי לסמוך. ואם המיקל שואל בשלום האבל, צריך להשיבו.

שולחן ערוך סימן שפה סעיף א "משבעה עד ל', שואל בשלום אחרים שהם שרויים בשלום, ואין אחרים שואלים בשלומו, וכ"ש שמשיב למי ששואל בשלומו. לאחר ל' יום, הרי הוא כשאר כל אדם. בד"א, בשאר קרובים, אבל על אביו ואמו שואל בשלום אחרים אחר שבעה, ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י"ב חדש." וכתב הרמ"א, "ויש מקילין האידנא בשאלת שלום האבל לאחר ל', ואין טעם להם, אם לא שיחלקו לומר שזה מה שאנו נוהגים לא מקרי שאלת שלום שבימיהם" ובטעם המנהג, מצינו 3 דיעות בפוסקים@שיטת הט"ז או"ח סימן תרצ"ו ס"ק ג' שסוברים שאין כלל דין שאילת שלום באבל לאחר ל' יום על אביו ואמו. במג"א תקנ"ד ס"ק כא כתב שהמנהג להקל הוא משום שסברו שמותר לומר שלום עליכם וכל האיסור הוא בשאילת שלום, וכן משמע בשך בסימן שפה. ובגליון מהרש"א כתב שסוברים שהאיסור הוא רק בשלום, שהוא שמו של הקב"ה. וכבר כתב הר"ן מועד קטן דף כא עמוד ב "אבל על אביו ועל אמו אין שואלין בשלומו עד לאחר י"ב חדש. אבל הוא שואל בשלום אחרים לאחר ז' אפילו מת אביו ואמו. ובעונותינו בדור הזה אינן נזהרין וה' ברחמיו יכפר עונותינו." הל"מ, בט"ז כתב שהמנהג לא לאסור שאילת שלום לאחר ל', וכ"כ שם הפרמ"ג משבצות זהב סימן תרצו ס"ק ג וכן משמע בקיצור שולחן ערוך סימן רי שהשמיט דין יב חודש על אביו ואמו. וכן כתב בערוך השולחן יורה דעה סימן שפה סעיף ב "וכמדומני שעכשיו גם בתוך ל' אין נזהרין בזה ואולי מטעם זה." ויש שכתבו שכיוון שהיום אין רבים שנוהגים מנהג זה, הו"ל כמחילה, כמו שמבואר בשך סימן שמד ס"ק ט' שאב יכול למחול לבנו על אבלות יב חודש. אולם מפשטות לשונו של השו"ע והרמ"א נראה שדחו מנהג זה וס"ל שאין לשאול בשלום האבל יב חודש. וכך הורה מורינו הרב הגר"ע פריד שליט"א.