קדיש על אבא שיצא בשאלה

מי שאביו היה חרדי, ולצערינו הרב יצא בשאלה, האם בנו אומר עליו קדיש לאחר מותו?

אומר עליו קדיש יב חודש. ואם בבהכנ"ס שמתפלל נוהגים שלא אומרים קדיש ביחד כמה אבלים, יש לאבל שאביו שמר תו"מ קדימה עליו באמירת הקדיש. אא"כ רצחו אותו נכרים, שמיתתו זוהי כפרתו.

מי ששנה ופירש, יש לו דין מומר. וכתב הרמ"א סימן שעו סעיף ד' וז"ל "י"א דמומר שנהרג ביד עובדי כוכבים, בניו אומרים עליו קדיש (אע"פ שהרמ"א בסימן שמ סעיף ה כתב שאין מתאבלים עליו, קדיש שאני כמ"ש הבית הלל שם. ונראה שהסברא, הוא שאין מתאבלים עליו כיוון שלא מצטערים על מיתתו כיוון שעשה בעוה"ז חילול השם גדול, אבל אומרים עליו קדיש כיוון שיש לו כפרה כיוון שמ ע"י עכום. וכתב הש"ך ס"ק טו "דוקא נהרג אבל מת על מטתו לא וכן כתבתי לעיל סימן ש"מ דכשנהרג יש לו כפרה עד כאן לשון ד"מ:" וס"ל דמת על מיתתו אין אומרים עליו קדיש. אלא שהגליון מהרש"א העיר על הרמ"א מתשובת רד"ך (שהוא התשובה לדברי הרמ"א) שאומרים קדיש על מומר, ורק כשיש אבל אחר, אין האבל על המומר אומר, כיוון שאמירת הקדיש הוא מדין כיבוד אב, ובן המומר אין חייב כ"כ לכבדו כיוון שהוא רשע, משא"כ כשאין אבל אחר, צריך בן המומר לומר קדיש. וכן פסק החתם סופר בשו"ת סימן שכו. וכ"פ הכתב סופר בסימן קט. ולכך יש לאחר עליו דין קדימה. ואמירת קדיש יב חודש ברצף, הוא משום שכתב הרמ"א סימן שען סעיך ד' "נהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש." וכתב שם הפתחי תשובה ס"ק ט "עי' בס' חומות ירושלים סי' רנ"ז שכתב דמי שיודע באביו ואמו שהיו רשעים מאותם שנידונים י"ב חודש ראוי ומחויב שיאמר קדיש י"ב חודש ע"ש:" וכ"כ בשו"ת חת"ס יו"ד שכו. ועיין שו"ת בית היוצר או"ח סי' מה.