קדיש על אבא חילוני

מי שלא שמר תורה ומצוות בחייו, ומת. האם בנו צריך לומר עליו קדיש לאחר מותו?

הבן צריך לומר אחרי אביו קדיש, גם אם האב לא שמר תורה ומצוות, ואומר קדיש י"א חודש.

יש ספק גדול בפוסקים האם להגדיר את מי שאינו שמר תו"מ בזמנינו כמומר או כתינוק שנשבה. הנה גבי מומר, כתב הרמ"א סימן שעו סעיף ד' וז"ל "י"א דמומר שנהרג ביד עובדי כוכבים, בניו אומרים עליו קדיש (אע"פ שהרמ"א בסימן שמ סעיף ה כתב שאין מתאבלים עליו, קדיש שאני כמ"ש הבית הלל שם. ונראה שהסברא, הוא שאין מתאבלים עליו כיוון שלא מצטערים על מיתתו כיוון שעשה בעוה"ז חילול השם גדול, אבל אומרים עליו קדיש כיוון שיש לו כפרה כיוון שמ ע"י עכום. וכתב הש"ך ס"ק טו "דוקא נהרג אבל מת על מטתו לא וכן כתבתי לעיל סימן ש"מ דכשנהרג יש לו כפרה עד כאן לשון ד"מ:" וס"ל דמת על מיתתו אין אומרים עליו קדיש. אלא שהגליון מהרש"א העיר על הרמ"א מתשובת רד"ך (שהוא המקור לדברי הרמ"א) שאומרים קדיש על מומר, ורק כשיש אבל אחר, אין האבל על המומר אומר, כיוון שאמירת הקדיש הוא מדין כיבוד אב, ובן המומר אין חייב כ"כ לכבדו כיוון שהוא רשע, משא"כ כשאין אבל אחר, צריך בן המומר לומר קדיש. וכן פסק החתם סופר בשו"ת סימן שכו. וכ"פ הכתב סופר בסימן קט. ולכן במקום שנוהגים שאומרים כל האבלים קדיש ביחד, בוודאי מי שאביו לא שמר תו"מ אומר עם שאר האבלים את הקדיש. ואף במקום שנוהגים לחלק את הקדישים, יש לבן שאביו לא שמר תו"מ קדיש ככולם, כיוון שנקטי' שמי שקיבל חינוך לא ע"פ דרך התורה והיראה, נחשב כתינוק שנשבה.