מקור למנהגים שונים

שלום הרב! אשמח אם הרב יוכל לכתוב לי מהו המקור לכל מנהג שאכתוב [על ליל הסדר]: 1. יש שנהגו לישא על כתפיהם את המצה כרוכה במפה. 2.בדם ואש ותמרות אשן יש שנהג ששופכים דווקא באצבע ולא בזרת ויש שסוברים בקמיצה. 3. יש שנהגו לומר לפני אכילת מרור "הנני מוכן ומזומן לקים מצות אכילת מרור וכ"ו". 4. יש שנהגו לומר לאחר שיר המעלות עוד מזמורים מענין ברכת המזון. 5. יש שנהגו לומר לפני ברכת המזון "הנני מוכן ומזומן לקים מצוות עשה של ברכת המזון וכ"ו". 6. יש נוהגים בעת פתיחת הדלת בשפוך חמתך לומר 'ברוך הבא'.

שלום רב 

אכתוב מה שהצלחתי למצוא:

1. מנהג כמה מקהילות ספרד.   והנראה שהוא ע"פ הרמב"ם  (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ו) "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים". ולכן עשו הדגמה והמחשה לכך.   ו אולי יש קצת רמז לזה בספר כלבו (סימן נ)   ומגביהין הסל בין כתפיו.

2. הרמ"א ( סי' תעג  ס"ז)  כתב לזרוק ב'אצבע',  ע"ש 'אצבע אלהים היא'. 

ובדרכי משה הביא שבהגהות מנהגים כתב לעשות ב'זרת', ואין זה נכון.

ובמגן אברהם (שם ס"ק כח)  הביא בשם הילקוט (פ' וארא) שהביא מפרקי דר"א, שבקמיצה הכה הקדוש ברוך הוא למצרים. וכתב שעפ"י זה, יש לזרוק בקמיצה.

3. המנהג הוא עפ"י הדין המבואר בשו"ע (או"ח סי' ס ס"ד) שמצוות צריכות כוונה. אך  בנוסף כתבו תלמידי האריז"ל בשמו, שכל מצוה יש לקיימה במעשה דיבור ומחשבה, ולכן לפני העשיה, יאמר מה המצוה שבא לעשות. [עיין בן איש חי לך-לך אות ט. דרך פיקודך הקדמה ג, ועוד רבים].

4. קשה לתת כללים בזה, עפ"י מה שראיתי, יש מזמורים ששרשם מהאריז"ל, וחלק ממנהגי תימן, עיין תכלאל שאמי.

5. עיין מס' 3. 

6. הובא בערוך השולחן סי' תפ ס"א.