תוכחה על איחור קימה

שלום כבוד הרב רציתי לשאול יש לי אח בן 15 שנשאר ער במהלך בין הזמנים עד השעות המאוחרות של לילה, ואז הוא מתעורר מאוחר, לפעמים דקה לפני חצות, לפעמים דקה אחרי חצות. בפעמים שהוא מתעורר לאחר חצות הוא מתפלפל וטוען "אנוס" "אנוס", ומתפלל תשלומים במנחה. השאלה האם כאשר אני מפציר בו בלילה ואומר לו "אח יקר, מחר בבוקר לא תצליח לקום לפני חצות, לך בבקשה לישון" והוא לא נעתר לבקשתי, אף על פי שיודע הוא מניסיון שאכן יש סיכוי שלא יקום לפני חצות, האם זה פשיעה או לא? נפק"מ: האם יוכל אכן להתפלל תשלומים? תודה רבה רבה

שלום רב 

אם הוא יודע שיפסיד את הזמן, אינו אנוס. 

אך אם הוא חושב שיספיק, ואחר כך נרדם. גם אם הביא את עצמו לידי כך מחמת השינה המאוחרת וכו', דינו כאנוס שיכול להשלים.