חילוק שאלת החכם והרשע

בהגדה של פסח כתוב שהחכם אומר אתכם והרשע אומר לכם ורק על הרשע כתוב שהוציא עצמו מן הכלל, מדוע?

שלום רב 

נאמרו בזה ביאורים רבים, ואביא את חלקם:

החתם סופר ביאר, על פי ההלכה שיש לדון את הצדיק לכף זכות ולא את הרשע, ולכן בדברי הרשע אנו מבארים שבא לומר, 'לכם ולא לו', אבל את הבן החכם אנו דנים לזכות, שכוונתו רק לומר שהצווי נאמר לאבות. 

המהר"ם בנעט ביאר, שהדיוק מדברי הרשע, הוא ממה שהתבטא בלשון 'העבודה הזאת' שהיא לשון גנאי ובזיון, ולא מלשון 'לכם'. 

בספר מראה יחזקאל ביאר, שהטענה על הרשע, שבועט בעיקר עשיית המצוה, אבל החכם מסכים לעשות, אלא ששואל את טעם הדבר. כמבואר בנוסח שאלתו. 

[לא עניתי מיד, כיון שהיו שאלות הלכתיות רבות, שאליהם יש למהר ולהשיב, ורק כעת התפניתי לשאלות של ביאורים וכדומה. ועמך הסליחה].

תורת משה לחת"ס, ויקרא, הגש"פ, ד"ה חכם מה הוא אומר.

דרשות מהר"ם בנאט דרוש יד.

מראה יחזקאל מועדים, הגש"פ.