קריעה בימינו על ערי יהודה וירושלים החריבות

האם יש חיוב היום לקרוע כשרואה את ערי יהודה וירושלים החרבות?

מעיקר הדין צריך לקרוע, על ערי יהודה החריבה, ועל ירושלים העתיקה בחורבנה. והמיקל א"א למחות בידו, ועיין אזמרה לשמך גליון 176.

אמרי' בגמרא מסכת מועד קטן דף כו עמוד א "אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן - אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע. ירושלים בחורבנה - אומר: ציון מדבר היתה ירושלים שממה, וקורע. בית המקדש בחורבנו - אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה, וקורע. קורע על מקדש ומוסיף על ירושלים. ורמינהו: אחד השומע ואחד הרואה, כיון שהגיע לצופים - קורע, וקורע על מקדש בפני עצמו ועל ירושלים בפני עצמה! - לא קשיא: הא - דפגע במקדש ברישא, הא - דפגע בירושלים ברישא. וכתב הבית יוסף אורח חיים סימן תקסא "והאי ערי יהודה בחורבנן דקאמר, דהיינו שהן חרבות ואין בהן ישוב כלל, אבל אם יש בהן ישוב, אף על פי שהן בידי גויים היה נראה לכאורה דאין צריך לקרוע. ואפשר דכל שהן בידי גויים אף על פי שיש בהן ישוב, בחורבנן מיקרי. וכן עיקר. והיינו דס"ל לב"י שכיוון שמיושב בידי יהודים, שאינם נשלטים ע"י גויים, אין צריך קריעה כלל. וכ"כ המשנה ברורה סימן תקסא ס"ק ב "אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן:" ולכך יש מן הפוסקים שכתבו, שאין צריך לקרוע על ערי יהודה, כיוון שאין ידוע היכן בדיוק היו יישובי הערים העתיקים, וביותר שיש מן הפוסקים שכתבו, שצריך לקרוע דווקא על ערי יהודה כיוון שהם ערי המלוכה, (עיין ועוד כמה סברות נאמרו בטעם שלא נהגו לקרוע, ואכמ"ל. ובערי ירושלים, יש שהחמירו לקרוע בכניסה לירושלים העתיקה, ולמעשה העולם נוהגים להקל בזה, ואולי סברתם כמו שכתב בברכי יוסף (הובא בשערי תשובה בסי' תקסא) שתושבי ירושלים אינם צריכים לקרוע, על מקום המקדש, ואף שלא ראו את ירושלים ל' יום. ויש שביארו דבריו שכיוון שבקל רואים את מקום המקדש אינם מרגישים כ"כ את צער החורבן, ולכך בימינו בירושלים, אין מרגישים צער החורבן, ועוד שיש שכתבו שירושלים אינה בחורבנה. ואם הולך לכותל אחרי ירושלים העתיקה, כתבו הפוסקים שהקריעה שיקרע בכותל תעלה אף על החיוב קריעה של ירושלים, ומה שכתוב לקרוע שתים אינו לעיכובא.