דיבור בזמן הנחת תפילין של ר"ת

האם מותר לדבר בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש כשמניח תפילין של ר"ת בלא ברכה?

אסור לדבר, והמדבר עבירה היא בידו.

גמרא מנחות דף לו עמוד א "תנא: סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו, וחוזר עליה מערכי המלחמה." וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן כה סעיף ט "אסור להפסיק בדיבור בין תפלה של יד לתפלה של ראש, ואם הפסיק, מברך על של ראש: על מצות תפילין. הגה: ולדידן דנוהגין לברך שתי ברכות אף אם לא הפסיק, צריך לחזור ולברך על של ראש להניח גם על מצות (ד"ע). וכתב המשנה ברורה סימן כה ס"ק כח וז"ל "אפילו בדיבור של מצוה, כגון להשיב שלום לרבו וכל כה"ג, כי גורם ברכה שאינה צריכה. ואפילו לאותן המניחין תפילין בחוה"מ בלי ברכה או המניחין תפלין דר"ת אחר שחלץ תפלין דרש"י או שחלץ תפלין ע"מ להחזירן דהרמ"א בסי"ב פסק דא"צ לחזור ולברך כשמניחן אח"כ, אפ"ה עבירה היא להסיח ביניהן, דלכתחילה בעינן שיהיו סמוכין ותכופין זה לזה, דכתיב והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך שיהא הוייה אחת לשתיהן: