קדיש בין הנחת תפילין של יד להנחת תפלין של ראש

מה צריך לעשות כשאני שומע קדיש בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש?

אסור להפסיק בין הנחת התפילין של יד לשל ראש, משני טעמים, הטעם הראשון שכתוב בפסוק והיו לך לאות על ידך, ולזיכרון בין עיניך, והיינו שיהיו סמוכים זה לזה. והטעם השני משום שגורם לעצמו ברכה שאינה צריכה. ואף לדבר מצווה כגון קדיש וקדושה אין להפסיק. וצריך לשמוע מאחר ולכוון לצאת. ונכון שיסמן לחבירו שיכוון להוציאו. ואם הפסיק, לנוהגים לברך רק להניח, חוזר ומברך להניח על של ראש, ולנוהגים לברך על של יד להניח, ועל של ראש על מצוות, מברך על של ראש את שני הברכות.

גמרא מנחות דף לו עמוד א "תנא: סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו, וחוזר עליה מערכי המלחמה." וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן כה סעיף ט "אסור להפסיק בדיבור בין תפלה של יד לתפלה של ראש, ואם הפסיק, מברך על של ראש: על מצות תפילין. הגה: ולדידן דנוהגין לברך שתי ברכות אף אם לא הפסיק, צריך לחזור ולברך על של ראש להניח גם על מצות. וכתב השולחן ערוך שם סעיף י "אם סח לצורך תפילין, אינו חוזר ומברך. אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש, לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים." ודעת מורינו הרב שנכון שחבירו יכוון להוציא אותו כמו שמצינו לגבי מי שנמצא באמצע תפלת עמידה ולא מצליח לשמוע מהשליח ציבור את הקדושה שיכוון לשמוע מחבירו ועדיף שחבירו יכוון להוציאו.