הלוואה בלי עדים בהעברה בנקאית.

האם מותר להלוות לחבר הלוואה, דרך העברה בנקאית, ואף שאין עדים ושטר ביננו?

אפשר להקל משום שיש אסמכתא של הבנק, והלווה לא יכול לכפור, ואף אם ישכח יזכירנו.

גמרא בבא מציעא דף עה עמוד ב "אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות, ומלוה אותן שלא בעדים - עובר משום ולפני עור לא תתן מכשל, וריש לקיש אמר: גורם קללה לעצמו, שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק." וכתב רש"י שכשמלווה בלא עדים, חיישי' שיעלה על ליבו לכפור, ונמצא מכשילו. ובלבוש כתב טעם אחר, והוא שמא ישכח ברוב טרדתו. וכן פסק השולחן ערוך חושן משפט סימן ע סעיף א "אסור להלוות בלא עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלוהו על המשכון. והמלוה בשטר משובח יותר. וכל המלוה בלא עדים, עובר משום לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד), וגורם קללה לעצמו." ואף באסמכתא של הבנק אינו יכול לכפור, ואף שאינו מוחקו כשמחזיר הלוואתו, וא"כ ניחוש שמא יאמר שהחזיר לו. זה לא קשה כלל, וודאי לפירוש הלבוש שהחשש שמא ישכח, ואין חשש שיכפור, א"כ אין חשש שיאמר שפרעו, ואף לשיטת רש"י הרי קיי"ל שהמלווה את חבירו בעדים, אין צריך לפורעו בעדים, כמ"ש שם השו"ע, ונאמן בשבועת היסת, א"כ ה"נ יוכל להשביעו היסת.