בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה.

מתי נכון לבקש בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה?

בקשות דחופות על דבר שקרה כגון שיש לו חולה בביתו וכדו', ולא על העתיד, ולא באופן קבוע, אפשר לבקש בסוף כל ברכה מעין אותה הברכה, כגון ברפאנו על החולה, בברך עלינו על הפרנסה. ויבקש בלשון יחיד ולא בלשון רבים. ושאר הבקשות אפשר לבקש או בשומע תפילה, או באולקי נצור. ועדיף לבקש באלוקי נצור, משני טעמים 1. שלא יפסיד עי"ז עניית קדיש וקדושה. 2.שאין להאריך בבקשות בשומע תפילה.

אמרינן בברכות כב: "אמר רב יהודה אמר שמואל, שואל אדם צרכיו בשומע תפילה. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר. אמר רב חייא בר אשי אמר רב, אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים. ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים. אמר רבי יהושע בן לוי, אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר." וכתב השולחן ערוך אורח חיים סימן קיט ס"א וז"ל "אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעית, מעין הברכה, מוסיף. כיצד, היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו; היה צריך פרנסה, מבקש עליה בברכת השנים. הגה: וכשהוא מוסיף, יתחיל בברכה ואח"כ מוסיף, אבל לא יוסיף ואח"כ יתחיל הברכה (טור סי' תקס"ז); ובשומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו, שהיא כוללת כל הבקשות; ולהר"ר יונה, כשמוסיף בברכה מעין אותה ברכה אם מוסיף אותו בשביל כל ישראל, אומר אותו בלשון רבים ולא בלשון יחיד, ולא יוסיף אלא בסוף הברכה ולא באמצע; ואם שואל צרכיו ממש, כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שהוא צריך לפרנסה, יכול לשאול אפי' באמצע הברכה, והוא שישאל בלשון יחיד ולא בלשון רבים; ובברכת שומע תפלה וכן בסוף התפלה בין קודם יהיו לרצון בין אחריו יכול לשאול בין בלשון יחיד בין בלשון רבים, בין צרכיו ממש בין צרכי רבים." וכתב המשנ"ב שיש לחוש לשיטת ר' יונה, ולכך בבקשות פרטיות בסוף ברכה מבקש בלשון יחיד. ומש"כ שבסוף ברכה, דווקא על העבר ולא על העתיד, מבואר במשנה ברורה ס"ק א' וז"ל "עי' בפמ"ג שכ' דדוקא אם הי' לו וכן בפרנסה דוקא אם צריך לפרנסה, אבל אינו רשאי לבקש רחמים בברכה מאמצעיות על העתיד, שלא יחלה, ושלא יחסר לחמו, וכה"ג, משא"כ בשומע תפילה, אפי' על העתיד רשאי לבקש." ומש"כ שלא להאריך בשומע תפילה, מבואר בשו"ע סימן קיט ס"ב שכתב וז"ל "יש מי שאומר שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד, לא יאריך" וכתב שם המשנ"ב ס"ק יב שאף בשומע תפילה אין להאריך. וכדמוכח בדברי הגמרא, שדווקא אחר התפילה אפשר כסדר יוה"כ, אבל לא בשומע תפילה.